אתם צריכים עכשיו עשרה מיליון שקל. זה החישוב
כמו נושאים כלכליים אחרים, גם העיסוק ביוקר המחיה זוכה לעדיפות משנית, אחרי נושאים כמו חוץ וביטחון. אלא שלא מדובר רק בעוד כמה שקלים שאנחנו משלמים בסופרמרקט, אלא בבעיה קיומית של ממש שמאיימת על עתיד מדינת ישראל
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כמו נושאים כלכליים אחרים, גם העיסוק ביוקר המחיה זוכה לעדיפות משנית, אחרי נושאים כמו חוץ וביטחון. אלא שלא מדובר רק בעוד כמה שקלים שאנחנו משלמים בסופרמרקט, אלא בבעיה קיומית של ממש שמאיימת על עתיד מדינת ישראל
במשך יותר מ-15 חודשים רודפת ישראל אחרי תמונת ניצחון. מי האמין שזו תימצא לה דווקא בחדרי המשא ומתן? הבחירה בערבות הדדית על פני קידוש המוות, היא ההבדל בינינו לבין ארגוני המרצחים ורק היא זו שתבטיח שנצח ישראל לא ישקר
תאונות דרכים קטלניות היו למכת מדינה, אבל במשרד שאחראי על הבטיחות בכבישים משקיעים את הכסף שלנו בתשדירים אידיוטיים. ככה זה שהדבר היחידי שחשוב לשרה הממונה הוא מה שנחשוב עליה. במילה אחת: צודקת
המהדורה המרכזית של חדשות 12 הפכה מהבטחה לאכזבה, אבל היה בה אייטם אחד שהיה לא רק מוזר אלא בעיקר מופרך ומיותר. וגם: הריאיון בתכנית הבוקר שאי אפשר להירגע ממנו
מדינת ישראל מתעוררת בכל בוקר לסיוט של יום האתמול. זאת רק עוד סיבה לתמוך בעסקת החטופים, שרעה ובעייתית ככל שהינה, היא המפתח להפיכת ההפסד של 7 באוקטובר לנחלת העבר ולא לשמר אותו כהווה מתמשך
לא הרבה השתנה - בשטח או בפרטי ההסכם המתגבש, מאז פסלו אותו ראש הממשלה לפני כחצי שנה, לקול תשואות נאמני "ציר פילדלפי". למה אז לא ועכשיו כן?
גיא מלמד חולם להיות חנן ממן של 2018, שעזב את הפועל חיפה בינואר כדי להביא אליפות לבאר שבע. למרות זאת, יש כמה דברים שגם לשחקן וגם לרודפות אחריו כדאי להביא בחשבון
אם פעם הסכמנו על העובדות והתווכחנו על הפרשנות, הרי שבעידן טראמפ-מאסק-צוקרברג, אפילו על העובדות יש ויכוח, כפי שאפשר ללמוד מהטענה ההזויה של מאי גולן כלפי חדשות 12 | דעה
העובדה ששני אבות שכולים הם שעמדו מאחורי יוזמת החקיקה המתוקנת של יריב לוין וגדעון סער, הפכה את הביקורת עליה לבעייתית, כפי שהתברר באולפן הכי משעמם בנוף התקשורתי בישראל
מה משותף לסער, סמוטריץ', כ"ץ ונתניהו? כולם בוחרים בהישגים קצרי טווח על פני העתיד. אלא שמה שאמור היה להיות בעיה שלהם, הפך לצרה שלנו: אנשים שאינם מסוגלים לראות מעבר לקצה אפם, מקבלים הכרעות גורליות על המחר של כולנו
מה הקשר בין שיחה מקרית במעדנייה בשוק לוינסקי לתופעת ההגירה השלילית מישראל? בעיקר החשש שמא בקרוב אצטרך להסתפק בביס ודרינק כדי לא לראות איך הדור הבא ממציא את עצמו מחדש - אבל במדינה אחרת
מסקנות ועדת נגל שפורסמו בתחילת השבוע הפכו מהר מאוד מעניין מקצועי למחלוקת פוליטית. ואולי זה בדיוק הסיפור: המערכת הפוליטית חייבת לזכות באמון הציבור לפני שתקבל החלטות שמשנות את כללי המשחק. מה שבטוח: שום סכום בעולם לא יקנה לנו ביטחון מלא
זה היה יכול להיות דוקו מטלטל, זה היה יכול להיות סרט חצי-בדיוני מרתק, אבל בניסיון להלך בין שני הקצוות, צנח הפרויקט על פרשת גונן שגב לתהומות עמוקים כמעט כמו אלה שאליהם צנח גיבורו המפוקפק
התחקיר המצוין אודות מינויים פוליטיים ופיקטיביים במשרד של מאי גולן, חשף לא רק את אחת הבעיות הקשות של שוק העבודה בישראל, אלא אף מסביר למה נתניהו מתעקש להפוך את נציב שירות המדינה למשרת אמון
במרכז "אולפן שישי" עמדה כתבה שנרקחה מחומרי ארכיון ותיעדה את ההתקרנפות של שר החקלאות. כל זה טוב ויפה עד שמבינים שתחקירים שכאלה, שתובעים חשבון נפש מאחרים, נועדו למסך את התהליך הרע שעובר על התקשורת עצמה
מדהים איך ריאיון קצר אחד של שר שחולש על 90 מיליארד שקל מכספנו, יכול ללמד על הדרך שבה הממשלה הזאת תופסת את היחסים שבינה לבין אזרחי ישראל
חיוור, תשוש, חולה ונחוש מתמיד לשרוד. המראה של ראש הממשלה נשען על גב הכיסא במליאת הכנסת הוא ללא ספק תמונת השבוע, אבל למה היא צריכה להדאיג בעיקר את משפחות החטופים?
"המקור" של רביב דרוקר פתח עונה עם משדר חזק, שלמרות טיפול שגוי הצליח להראות את מה שהיה צריך לעמוד במרכזו: בשני צדי המפה הפוליטית מוסרים הורים את ילדיהם לצבא שבוחר למרוח אותם בשקרים
יונייטד שוב הפסידה ואף אחד כמעט שלא מרים גבה נוכח עוד הפסד של מועדון שעד לפני כמה שנים היה סמל לווינריות. מי שראה כבר הכל מהקבוצה שלו לאורך 50 השנים האחרונות מנסה להבין למה זה קרה
אתמול התבשרנו על נתוני הלמ"ס שמצביעים על פערי התעסוקה הגדולים בין תל אביב לירושלים. עיון בנתונים מלמד שהסיפור גדול בהרבה מתחום העיסוק של תושבי שתי הערים, האם הוא מלמד גם על סוף המפעל הציוני?
ראש הממשלה מתלונן על דיווחי כזב אודות מצבו הרפואי? ובכן, ממש כמו בפרשת "הקלטת הלוהטת", הוא היה זה שהכניס במו ידיו את התקשורת למחוזות שאותם נמנעה מלסקר טרם זמנו
לא ברור האם הרופאים שהחליטו להגר מישראל הם תחילתו של גל. לעומת זאת, גל התגובות לכתבה שהציגה את התופעה, רק הגביר את התחושה שהם בסך הכל היו עדים לתאונה בין הדמוקרטיה הישראלית לדמוגרפיה הדתית ומיהרו להסתלק לפני שהמיון יתמלא בנפגעים
רגע של נחת במקום שהיה סמל לכאב: שעורה מיוחדת ייצור ויסקי נזרעה בשדות קיבוץ בארי, איך זה עובד ומתי נוכל ללגום סינגל מאלט שצמח בשדות הנגב?
אנחנו מרבים לדבר על סכנות קיומיות, אבל מחמיצים סכנה אמיתית שאורבת לנו מבפנים: חיסול המוביליות החברתית שהפכה את החברה הישראלית לחזקה, עלולה להיות מסוכנת לא פחות מכל אויב מבחוץ
על המעבר הדרמטי של עומר אצילי לבית"ר ירושלים, שאפשר לנתח באמצעות השוואה לעולם העסקים, לתהות על פוזיציית הקוזאק הנגזל של הירוקים או פשוט לשמוח על שאנחנו אוהדי כדורגל, ענף הספורט שמוציא כל דבר מפרופורציה
ניסיון לפדות קרן נזילה שנמצאת ברשותי מאז 2015 הוליד סאגה קפקאית של תכתובות, שיחות עם נציגי השירות וחילופי טפסים. ומה עם הכסף אתם שואלים? אני עוד מחכה
בעוד נתניהו עומד מעל במת הכנסת ומשקר כאילו יש התקדמות במשא ומתן לשחרור החטופים, נדהמו ראשי מערכת הביטחון לגלות שוב מי מכשיל אותה פעם אחר פעם. זכותו של נתניהו להתנגד לעסקה, מה שאסור לו הוא להוליך שולל את המשפחות האומללות, כפי שהוא נוהג לרמות את עמיתיו
חוק ההשתמטות המתהווה מצליח להרתיח את הבייס של נתניהו בגלל העיוות המוסרי שבו, אבל החל מאתמול יש לו גם תג מחיר בכסף, שאותו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם
קמפיין הטיקטוק בנושא החובות לביטוח לאומי מלמד כמה דברים על החברה שכולנו חלק ממנה. אנחנו לא סתם פראיירים שבין שירות מילואים אחד לשני צוברים חובות למדינה, אלא כאלה שאפילו לא זכאים לתשובות סבירות וענייניות. נראה שהחזות הצברית הקוצנית הפכה למהות האמיתית
אם על הנרמול של בן גביר בתחילת הקדנציה שלו עוד אפשר היה לסלוח, הרי שעתה נדמה שאין מחילה למי שמוכנים להקריב את עתידנו תמורת אחוזון רייטינג