עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כשהדימוי של ישראל מצטמצם לתמונות מעזה, גם מי שרק רצה חופשה קצרה בחו"ל מגלה שהעברית שלו הפכה לכתם והאזרחות שלו למשהו שצריך להחביא. ישראל אינה מבצעת רצח עם בעזה, אבל הדרך שבה היא פועלת משמידה את ערך המותג | קיפניס נסע לחו"ל וחזר עצוב
אם עמדת החרדים בסוגיית הגיוס היא גט כריתות בינם לבין החברה הישראלית, הרי שהפוזיציה המוזרה של ש"ס מונעת ממנה להיות המפלגה הגדולה שתמיד חלמה להיות
הנתונים המדאיגים מאתמול מאשרים את התחושות בקרב יצואנים ישראלים: בעולם מתרחקים מכל מה שנודף ממנו ריח של ישראליות. הפכנו למצורעים - והחשבון עוד יוגש לכולנו. למה לא כדאי להסתנוור מעסקת 25 מיליארד הדולר של סייברארק
להתעורר אתמול בבוקר: הרמטכ"ל שוב מזהיר מפני אסון, ראש הממשלה שוב מתעלם ואפילו התאריך כמעט זהה. העיקר שהקורא בצלאל סמוטריץ' מתגעגע להרצי הלוי
יצאנו אל המערכה הזאת המומים, אבל גם צודקים ומאוחדים. מה נותר מכל זה מקץ 22 חודשים? כלום ושום דבר. לא רחוק היום שבו נתחנן להפסקת אש בעזה, בתנאים גרועים יותר משהיינו יכולים להשיג כבר לפני יותר משנה
ניר קיפניס נסע להתאוורר מהשיגעון הישראלי ולנשום כמה ימים של חו"ל. דווקא בית קפה קטן ושעה של נורמליות שברו אותו, כשהחזיק בידו מגש מלא כל טוב וראה שהחשבון כולו עומד על פחות מ-10 יורו
אחרי שהאשמנו את כל העולם במוסר כפול, אין כמו כמה ימים בחו"ל כדי להרהר בזה שלנו. איך אנחנו נראים מעיני הבירה האירופית ומדוע לא נתקלנו בשום ישראלי אחר, או שפשוט לא שמענו אותם?
סליחה על השאלה הישירה, אבל ממה אתם מתכוונים לחיות במשך 20 ואפילו 30 שנה אחרי שתפרשו מהעבודה? השבוע התייתמתי מאמי, ולא תאמינו, אבל יש לזה קשר הדוק למצב החסכונות שלכם
אתמול התבשרנו על הקמת ועדת חקירה: לא על אירועי 7 באוקטובר אלא על פייק ניוז שהופץ בסביבת ראש הממשלה. השיטה: קודם כל ממציאים "ממצאים", אחר כך מדליפים - ואז דורשים חקירה. מכונת הרעל בפעולה
אתמול התקיים בכנסת כנס תחת הכותרת: "הריביירה בעזה - מחזון למציאות". זו הייתה יכולה להיות אתנחתה קומית מענייני השעה, עד שנזכרים שמדובר במי שקובעים את מדיניות הממשלה
זה לא היה אחד מהתחקירים המוצלחים של יוסי מזרחי, אבל דווקא החולשה שלו הציפה עובדות אחרות אל פני השטח וחשפה את המנגנון הנפשי של מי שהפכו מימניים לביביסטים
פעם הסתפקנו בקייטנה אחת וסבתא זמינה. היום צריך משכנתא כדי לעבור את הקיץ. אבל מי צריך שינוי בלוח החופשות, כשחברי הכנסת עצמם יוצאים לפגרה של שלושה חודשים?
התפקיד החדש שקיבל בנו של ראש הממשלה בחברה שאינה קשורה לתחום השכלתו ולכישוריו הידועים, מעלה כמה זיכרונות מימים עברו. תתפלאו, אבל נתניהו לא המציא כלום
כבר עכשיו ברור שלא ירחק היום שבו ייערכו בהוליווד האודישנים לתפקיד שני הבוגדים, "גיבורי" הפרשה. למה אנחנו לא יכולים להסיר מהסרט הזה את העיניים? הנה כמה הסברים אפשריים - ומסקנה חותכת אחת
דווקא על רקע אבק הכוכבים המזויף שמפזרות תכניות הריאליטי, בולט הפורמט המיושן הזה כתזכורת לכך שלא תמיד היינו כאלה רדודים. אז איך הייתה הבכורה של הצ'ייסר החדש?
התגובה של העולם למה שמתחולל בסוריה היא דוגמה לחוסר ההבנה המוחלט של המערב בענייני המזרח התיכון, אבל בינתיים הקואליציה מזדעזעת - ולא מהסיבות הנכונות. לאזרחי ישראל יש את כל הסיבות לחשש
אין כמו קמפיין גיוס התרומות של מכון ויצמן כדי לסמל את יחס הממשלה הזאת לא רק למוסדות שבזכותם הפכה מדינת ישראל למה שהיא, אלא לכל מה שמסמל נאורות וקדמה. לא מאמינים? רק תסתכלו על התגובות נגד המכון, שעוסקות ברובן בשקמה ברסלר
רק לפני כמה ימים עוד בדקנו כמה עולה לילה במלון בדמשק והנה השלום שלנו היה לחלום הבלהות של הדרוזים. מה אפשר ללמוד מכך על מנהיג סוריה ומידת ההבנה בוושינגטון - והאם עברו מזוודות הכסף מעזה לדמשק?
העובדה שאיימן עודה לא הודח מהכנסת השאירה פתח לדו-קיום. מנהיג חד"ש היה יכול להפוך אותו לדלת רחבה, אבל העדיף לטרוק אותה בפרצוף של כולנו, יהודים וערבים כאחד
המשא ומתן עם החרדים, במקביל לפרסום נפילת שלושה חיילים, איפשר לאולפן של "אברי ושרקי" להיות זה שיעצב את השיח התקשורתי. השניים אמנם לא החמיצו, אך בה בעת גם ייצגו את מגבלות הפורמט
נתוני התעסוקה מגלים שמספר המובטלים בענף ההייטק שובר שיאים, ולצד משכורות של עשרות אלפי שקלים ומשרדים מפנקים, חוסר הביטחון התעסוקתי הוא חלק מהסיפור. אז האם לשלוח את הילד לפקולטה למשפטים? בשתי מילים: לא בטוח. במלה אחת: לא
ערוץ 13 מנהל קרב הישרדות, אבל אתמול סיפקה מחלקת האקטואליה שלו שתי הצצות לתוך הקרביים של החברה הישראלית. הריאיון המדהים עם ראש עיר שמודה שהוא ביביסט למרות שמחדלי הממשלה הורגים את תושבי עירו, הוציא מ"אזור מלחמה" את המיטב
הציבור הישראלי כבר מזמן לא היה מאוחד בסוגייה כלשהי כפי שהוא תמים דעים לגבי סיום המלחמה והשבת החטופים. הבעיה היא שנתניהו משחק על זמן והמשחק הזה עולה לנו בדם
הכנסות המדינה ממסים מפתיעות לטובה, בעיקר על רקע מלחמה שמתחוללת כבר כמעט שנתיים. למה זה קורה, איך זה קשור ללימודי המתמטיקה והלקח שעל כולנו ללמוד, דווקא בשיעור תנ"ך
בניגוד למה שמספרים חלק מהתבוסתנים, הכרעת חמאס עד אחרון אנשיו היא בהחלט משימה אפשרית. השאלה היחידה היא רק האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר
מופע ההצדעה לתחרות זמר שמתכנסת בכל שבוע כדי לדון איך אפשר להעיף את ישראל, היה הוכחה לזיוף שבתוכו אנו חיים. העיקר שנרגיש יפים וצודקים
הלכנו לישון עם תקווה לשחרור חטופים וקמנו עם חמישה חללים. בינתיים בבית הלבן הודרה התקשורת הישראלית מארוחת הערב החגיגית. אם זה לא מספיק לחדשות 12 כדי לשבור את הכלים, כנראה שבאמת אין מה לצפות מתקשורת המיינסטרים בישראל
נכון שהכנסות המדינה ממסים שוברות שיאים , אבל כל שקל שמשקיעה ממשלת ישראל בשימור הקואליציה באמצעות תקצוב יתר של החינוך החרדי, עוד יגבה מהכיס של כולנו 100 שקלים, בעוד עשר שנים כשניאלץ לתמוך במי שהוסללו לעוני
טראמפ לוחץ לעסקה, נתניהו מנסה למכור ניצחון שלא הושג, הרמטכ"ל מודיע על סיום המשימה ובינתיים חמאס מקשיח עמדות, מגייס מחבלים ויורה על קיבוץ נירים
ראש הממשלה טס לארה"ב לא כדי להשיג הסכם, אלא כדי לגבש את תכנית השיווק שלו, בחסות אמריקאית. ברוכים הבאים להצגה הצינית ביותר של השנה, שממנה הודח ברגע האחרון הדובר הנאמן
