הצעירים יברחו כשהם יבינו: זה האיום האמיתי על עתידנו
אנחנו מרבים לדבר על סכנות קיומיות, אבל מחמיצים סכנה אמיתית שאורבת לנו מבפנים: חיסול המוביליות החברתית שהפכה את החברה הישראלית לחזקה, עלולה להיות מסוכנת לא פחות מכל אויב מבחוץ
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
אנחנו מרבים לדבר על סכנות קיומיות, אבל מחמיצים סכנה אמיתית שאורבת לנו מבפנים: חיסול המוביליות החברתית שהפכה את החברה הישראלית לחזקה, עלולה להיות מסוכנת לא פחות מכל אויב מבחוץ
על המעבר הדרמטי של עומר אצילי לבית"ר ירושלים, שאפשר לנתח באמצעות השוואה לעולם העסקים, לתהות על פוזיציית הקוזאק הנגזל של הירוקים או פשוט לשמוח על שאנחנו אוהדי כדורגל, ענף הספורט שמוציא כל דבר מפרופורציה
ניסיון לפדות קרן נזילה שנמצאת ברשותי מאז 2015 הוליד סאגה קפקאית של תכתובות, שיחות עם נציגי השירות וחילופי טפסים. ומה עם הכסף אתם שואלים? אני עוד מחכה
בעוד נתניהו עומד מעל במת הכנסת ומשקר כאילו יש התקדמות במשא ומתן לשחרור החטופים, נדהמו ראשי מערכת הביטחון לגלות שוב מי מכשיל אותה פעם אחר פעם. זכותו של נתניהו להתנגד לעסקה, מה שאסור לו הוא להוליך שולל את המשפחות האומללות, כפי שהוא נוהג לרמות את עמיתיו
חוק ההשתמטות המתהווה מצליח להרתיח את הבייס של נתניהו בגלל העיוות המוסרי שבו, אבל החל מאתמול יש לו גם תג מחיר בכסף, שאותו אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם
קמפיין הטיקטוק בנושא החובות לביטוח לאומי מלמד כמה דברים על החברה שכולנו חלק ממנה. אנחנו לא סתם פראיירים שבין שירות מילואים אחד לשני צוברים חובות למדינה, אלא כאלה שאפילו לא זכאים לתשובות סבירות וענייניות. נראה שהחזות הצברית הקוצנית הפכה למהות האמיתית
אם על הנרמול של בן גביר בתחילת הקדנציה שלו עוד אפשר היה לסלוח, הרי שעתה נדמה שאין מחילה למי שמוכנים להקריב את עתידנו תמורת אחוזון רייטינג
מה הקשר בין ריהוט שנעלם מהרחוב לבין הממשלה? זה לא רק קוריוז, אלא הדור הבא של המחאה: בני המעמד הבינוני שהחוזה בינם לבין המדינה הופר. עוד רגע המצוקה והניכור יגברו על החינוך שקיבלו בבית - ותראו פנתרים מהסוג שאפילו המיליציה האלימה של בן גביר לא תצליח לפזר
אם יש משהו קשה יותר מלהסתדר עם יוקר המחיה המאמיר, הרי זה רק להתרגל אליו מחדש, אחרי שלמדת שיש גם מציאות צרכנית שבה לא כל אחד עושה בארנק שלך מה שהוא רוצה
חרושת השמועות על הסיבות לסיבת היעדרותו של נתניהו מהדיון בבית המשפט, שיקפה בעיקר את מה שהיינו רוצים לחשוב על ראש ממשלה בישראל. אלא שכאשר התבררה הסיבה האמיתית לדחיית הדיון, קיבלנו את מי שהוא באמת
לפעמים נדמה שנושא החטופים הפך למעין תחזית מזג האוויר: מופיע בכל מהדורת חדשות, כולם מדברים עליו אבל לאף אחד אין יכולת לעשות משהו כדי לשנות אותו. והנה, דווקא ברגע שהיה נדמה לנו שהתרגלנו, הגיע רגע אחד שהפך למהלומה בבטן של כולנו
נוח לראש הממשלה שנאמין שבן גביר הוא שמטלטל את הספינה, מתאים לו שנחשוב שאנו עומדים בפני עסקת חטופים משמעותית וטוב לו שנמשיך לייחל ליום שאחרי, זה שלא יגיע לעולם
אפילו בעידן שבו התרגלנו לראות כבר הכל, המופע של בן גביר מול ד' שורדת השבי היה מופע מדהים של ניתוק: האיש המפונק הזה השווה בין טראומה של פגיעה מינית לסימפטומים של שפעת. עד כמה זה היה גרוע? ובכן, מספיק בכדי לעורר אמפטיה לריאיון עם בני גנץ המתנצל
אם נתניהו היה מסוגל לראות מעבר לכתפיהם של מי שמקיפים אותו, הוא היה רואה שאפשר לנהל גם קמפיין חיובי שינכס לעצמו את ההישגים במלחמה, יפתור את משבר החטופים ויוביל מסר של מזרח תיכון חדש. אז למה הוא מעדיף להתרסק על חוק ההשתמטות, מהפכה משפטית ומניעת ועדת חקירה?
האם כדאי לקנות עכשיו דירה בחדרה או בכלל באתונה, להשקיע בביטקוין או במחשוב קוונטי? בעולם שהחליט ללכת על כאוס גורף - גם מה שחשבנו שידענו כבר לא בטוח. ואיך כל זה קשור להבנה שנוריש לילדינו פחות ממה שקיבלנו מהורינו?
חרדים יקרים: המציאות הביטחונית משתנה ואיתה גם המציאות הכלכלית. מאחר שאנחנו לא רוצים להיפרד מכם על רקע כלכלי, אתם מתבקשים לומר לנו באילו תנאים תהיו מוכנים למסד את הקשר עם מדינת ישראל, כי ככה אנחנו פשוט לא מסוגלים להמשיך יותר
אולפני החדשות של שעות אחר הצהרים נחשבים להקבצה ב' של משדרי האקטואליה, למרות שלרוב הם מספקים הצצה טובה מאוד לחדשות היום. אתמול למשל, הם הצליחו להיות שיאו של יום עמוס בחדשות, בזכות הברקה אחת
בישראל כמו בישראל, אחריות היא מילה גסה. משום כך הוגש לכנסת תקציב שמנצל את הגירעון עד לשקל האחרון - ולא משאיר בצד אפילו פרוטה אחת לדבר היחיד שבטוח בקשר לשנה האזרחית שבאה עלינו: היא הולכת להיות מאוד לא צפויה
לאחר שכשל בניסיונותיו הנואשים לדחות את עדותו, זימן נתניהו מסיבת עיתונאים. לערוצי התקשורת היה די זמן להכין את הופעתם בזירה ככלבי השמירה של הדמוקרטיה, אבל למעט כתבת ערוץ 12, אף אחד מהם לא סיפק את הסחורה
קשה לבוא בטענות לפרשני החדשות שמנסים לנחש מה ילד יום במציאות כאוטית כל כך. מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעובדות בשטח מכות שוב ושוב את טובי המומחים
שוק הכרמל, אחד המקומות האחרונים שהציעו אוכל בריא במחירים שפויים, הפך בחסות חפירות הרכבת הקלה ליעד שהגישה אליו היא בלתי אפשרית. לעירייה זה טוב - גם ככה מעדיפים שיהיו שם עסקים ודירות יוקרה. ומי שרוצים לקנות פירות וירקות? שיכינו את הארנק
סוריה שעד לפני כמה ימים הייתה רק זירה משנית במלחמה שהכריזו האיראנים על ישראל, הפכה למוקד שמוכיח עד כמה בלתי צפויה היא המציאות באזורנו. אז איך מנהלים מציאות שאותה קשה לצפות? תתפלאו, אבל זה אפשרי
נוטים לזלזל באיתמר בן גביר. ראש האופוזיציה מכנה אותו "ליצן טיקטוק" ובארץ נהדרת הפכו אותו למעין דובון חביב בעניבה צהובה. אבל האמת היא שמדובר לא רק באחד השרים המחושבים ביותר בממשלה, אלא גם באחד החשובים. כלומר: מה שקורה למשטרה הוא רק ההתחלה
החזרה מחודש של שהות בחו"ל היישר אל הבוקר הראשון של הפסקת האש בצפון הייתה יכולה להיות נעימה, אלמלא התחלפה שמחת השיבה הביתה בתחושת ייאוש ועצבים נוכח המשך שוד הכספים שנדרשים בדחיפות לשיקום הגליל
צריך מידה הגונה של ניתוק כדי להכריז, ערב גל מטורף של התייקרויות ש"בינואר לא קורה כלום", כפי שהכריז אתמול בצלאל סמוטריץ'. רק שעם כל הכבוד לשר האוצר, הוא לא האשם היחידי בצונאמי ההתייקרויות שמחכה לאזרחי ישראל
זה היה אמור להיות ערב של חזרה לשגרה, עם כמה כתבות חולין במהדורות החדשות. רק שאז הפר חיזבאללה את הפסקת האש, ומשום מה לאף אחד לא היה דחוף לעשות מזה עניין גדול. לנגד צופי הטלוויזיה נולדה הקונספציה החדשה
איזה תקשורת אוהב נתניהו? כולנו ראינו ב"ריאיון" שהעניק למקורבו יעקב ברדוגו. אז מדוע השידור הציבורי הוא נדבך כה חשוב בחיינו על אף שרובנו לא צופים בו? אולי כי במקום שבו אין שידור ציבורי, לא יהיה גם בית משפט עליון. דעה
מי שירצה להבין את מנגנון ההרס העצמי של המעשה הציוני יוכל לקבל תשובות משתי תכניות טלוויזיה: "ריאיון" שלא היה עם ראש ממשלה שמסרב להתראיין, וסדרת דוקו ארוכה על ראש המוסד. הפער בין שתי הדמויות מלמד על עומק התהום שאליו צנחה מדינה שלמה
סיור נדל"ני בליסבון מגלה שגם אם תשלמו בזול בסופר ותיהנו מאורח חיים שלו ונעים, על דירה בקנייה או בשכירות תצטרכו להוציא הרבה כסף. גם בשכונות שפעם נחשבו זולות המחירים מטפסים, ובבתי הקפה האנגלית נשמעת מכל עבר
אפיון הדמויות מדויק, האיפור מושלם והמשחק נהדר, אבל ארץ נהדרת מתקשה להיות אפילו התזמורת של הטיטאניק. זאת הסיבה שהתנצלות של גדעון אוקו בפני יאיר גולן, שהוצגה על ידי קיציס, הפכה לקטע הכי מצחיק בשעה של סאטירה