הריאיון עם לאה גולדין צריך להיות משודר בלופ עד שיבינו פה מי מנהיג אותנו
אם שכולה, למודת אכזבות, דיברה מדם ליבה בריאיון לחדשות 12 על הבגידה בערכי הליבה של מדינת ישראל. לבגידה שותפים לובשי מדים ולובשי חליפות, אבל המדינה לא רועדת

עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
אם שכולה, למודת אכזבות, דיברה מדם ליבה בריאיון לחדשות 12 על הבגידה בערכי הליבה של מדינת ישראל. לבגידה שותפים לובשי מדים ולובשי חליפות, אבל המדינה לא רועדת
בשיתוף בירה שקמה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
פרויקט לגימה של שקמה ערך את מסיבת הסיום שלו ב"גרין פאב" בקיבוץ ניר עם, הבר האזורי הגדול ביותר בחבל הארץ שהפך לסמל
מספר החרדים שהתגייסו אתמול מעודד, גם אם רחוק מאוד מהדרוש לצה"ל. הצעירים שהעבירו לילה ראשון במדים הם נציגים של ציבור שמאיים יותר מכל על פרנסת עסקני הדת שמנסים למנוע מהם להשתלב
שר הכלכלה היה יכול להיות הסיוט של המונופולים, אבל במקום להילחם בחזירות הוא התמקד במלחמה בחדשות 12 ובגימיקים. אחרי שלוש שנים של אפס קבלות ודשדוש בסקרים, הוא שולף את "הסל של המדינה": תפריט הזוי של ממתקים וגבינות שמנת שמרגיש כמו כלכלת בחירות נואשת
יש הבדל גדול בין מי שמקבל שכר כחוק לבין מי שמקבל לכאורה שכר פיקטיבי, אבל בשורה התחתונה מדובר בכסף שנגזל מהקופה הציבורית. הבעיה היא שכאשר מדובר בכסף שלנו, אין הבדל בין שמאל לימין
מדוע תקפה ארצות הברית מדינה ריבונית, חטפה את הנשיא שלה והכריזה שמעתה היא תנהל אותה? מי שצפה בערוצי הטלוויזיה בישראל נותר ללא תשובה
אחרי שעמרי מניב ויוסי מזרחי פירטו את השאלות שברקת וקיש מסרבים לענות עליהן - כי הרי הם מחרימים עכשיו את ערוץ 12 - גדעון אוקו הציע הצעה שקשה להאמין שנאמרה. אבל בשבע וחצי, מי בכלל ראה את זה?
הביוב הפוליטי בישראל עלה על גדותיו: רק בשם ההישרדות הפוליטית של חבריה, הממשלה הופכת אותי לשונא של ציבור שלם - שלו היא מסייעת לא רק להשתמט מחובתו החוקית - אלא אף להגיש לי את החשבון
אחד הדברים החיוניים להצלחה ארגונית הוא תקשורת פתוחה. זה נכון לחברות עסקיות וזה נכון אפילו לארגון הקטן היותר: התא הזוגי. הפרק השלישי של הפודקאסט TAKE 2 מסכם שנה של יחסים ושואל את השאלות שלא העזנו לשאול אפילו אחת את השני
ההחלטה לעצור את הכספים לחינוך החרדי היא רגע של נחת שלא יעצור את המשך ביזת הקופה הציבורית. מה שכן, תגובת החרדים להחלטת בג"ץ מזמינה דיון עקרוני בשאלה מי כאן מופלה לרעה ומי אשם בכך
עם מחמאות לא הולכים למכולת, אבל האם אפשר ללכת אתן לקלפי? מופע החנופה ההדדית בין נשיא ארה"ב לראש הממשלה היה מרשים בעיני אחדים ומביך בעיני אחרים, אבל מוקדם לדעת האם יש לו השפעה אמיתית על הזירה הפוליטית הפנימית בישראל
הדוח של שירות התעסוקה שפורסם השבוע, מעלה לא מעט תהיות. יש בו נקודת אור אחת, כמה סימני שאלה ואפילו אזהרה אחת ברורה: ישראל מתחלקת, דמוגרפית, ואפילו גם גיאוגרפית, לשתי מדינות שונות
הפרק השני של הפודקאסט "טייק 2" לוקח אותנו אל הנושא שהמון זוגות בפרק ב' נמנעים מלדבר עליו: כסף. אירחנו את ע"וד מורן סמון ושמענו איך דווקא הסכם ממון יכול לתרום לזוגיות, למה צוואה מסודרת היא חובה ומה זה יפוי כוח מתמשך?
אבי מלר היה איש של מילים, אבל גם של מנגינה: הוא שלט בפרטים, אבל ידע שאין להם ערך בלי ההקשר התרבותי, שתשעים הדקות על הדשא הם בסך הכל סופו של סיפור שמתחיל הרבה קודם לכן
הכירו את "טייק 2", התכנית שבה כל פרק הוא פרק ב': מה הופך את הסיבוב השני למוצלח יותר, איך נפגשנו, איך הכרנו, איך מדברים על כסף בלי לקלקל את האהבה? הנה הפרק המלא הראשון
השלטון המקומי מחויב לספק לנו שירותים, אבל את התעריף קובעת המדינה. האם היא פועלת למעננו או שהיא מייצגת אינטרסים זרים? עיון בתשובות לבקשות להעלאת הארנונה מעלות כמה סימני שאלה
זה היה אמור להיות משדר האקטואליה של השנה, ריאיון עם איש המפתח בפרשה שאפשר כי אין חמורה ממנה. בפועל קיבלנו לא חשיפה אלא מראה שמשקפת דיוקן מאוד לא מחמיא של השיח הציבורי בישראל
ההודעה על הסגירה הצפויה של חנות דקטלון בירושלים, היא עוד שלב בצמצום שטחי המסחר של הרשת בישראל. למה אפשר לייבא את המותג, אבל קשה לייבא את ההצלחה?
שתי החלטות שתקבל הממשלה היום: סגירת גלי צה"ל ומינוי מירי רגב לאחראית על חגיגות העצמאות, מעידות לא רק על הפער המתרחב בין המציאות לסיפור שמספרים לנו, אלא גם על הדרך שבה מתקבלות כאן הכרעות שנוגעות לכולנו
פער של עשרה מנדטים ויותר בין סקרים שונים אינו טעות, אלא הטעיה מכוונת. אז מי משקר לנו והאם יש סיכוי שכל זה נועד כדי לא לכבד את תוצאות האמת
המשטרה הפלסטינית אינה אוהדת ישראל, אבל כפי שהוכח בימים האחרונים, מסוגלת לפעול אתה בשיתוף פעולה. האם ההתנגדות של נתניהו לנוכחותה בעזה, היא המשך האיוולת של מזוודות הכסף?
נדיר שאנשי חדשות המומים מהידיעה שהם נאלצים לשדר, אבל זה בדיוק מה שקרה אמש במהדורת חדשות 13. האם תנינים יאבטחו באמת מתקני כליאה, או שזו עוד בדיחה על חשבון כולנו מהשר שלא עושה כלום חוץ מלייצר גימיקים?
לפעמים נדמה שההנהגה החרדית לא קולטת את חומרת מצבה ומוליכה את הציבור שהיא אמורה לייצג לקרע עם מדינת ישראל. התכנון לעצירת תשלומי המשכנתאות הוא בדיוק הדוגמה לכך
מעולם לא זכה טור שכתבתי לכל כך הרבה תגובות. התלאות שהיו מנת חלקי במשרד הרישוי ברמת גן, התבררו כחוויה אופיינית בלא מעט משרדי ממשלה. חוסר תפקוד שלטוני, כבר אמרנו?
הפרזנטור גרוע במיוחד, אבל המבקרים הם אלו שמתקנים לו את הנזק: הטרגדיה של מתנגדי נתניהו היא שהתנגדותם העיוורת לכל הישג הופכת גם מהלך כלכלי סביר למפגן כוח פוליטי. האם אנחנו שוב "זורעים גז" בעיני עצמנו?
שחיתות אינה מתבטאת רק בשוד הקופה הציבורית, אלא בחלוקה לא שוויונית של ג'ובים ומשאבים. מנחם בגין שחלם להפסיק את ה"פרוטקציות" היה מתבייש בליכוד של היום
דווקא המגיש הוותיק של "שש עם", שידוע בגישתו הביקורתית והאמיצה, הוא שהדגים איך גובר החושך על האור. הרגע הזה היה אמור לפרגן ללוחמות צה"ל, אבל השיג את ההפך הגמור
כאשר מביטים בנתוני הלמ"ס, נוטים להתמקד במדד ובשיעור האינפלציה. אלא שהפעם הדרמה מתרחשת דווקא במחירי הדיור שמלמדים לא רק על שינוי כלכלי, אלא גם על שינוי חברתי, שמלמד אותנו מי עדיין פה ומי כבר אורז מזוודה. יכול להיות שלא צריך למהר לרכוש דירה?
אפשר להיות ציוני ולעודד עליה גם מבלי לשקר ולטעון שישראל היא המקום הכי בטוח ליהודים. חבל שהתקשורת הישראלית לא טרחה לבדוק את העובדות לפני שהתגייסה לקמפיין. דעה
ראש הממשלה קרא ליהודי הגולה לעלות למקום שבו הממשלה והצבא מגינים על חיי יהודים. הבעיה היא שהמספרים מוכיחים: ישראל היא המדינה עם הסיכויים הגבוהים ביותר למות מוות לא טבעי בשל היותנו יהודים