אזעקות בחיפה, חיסול בביירות, אבל אצל רביב דרוקר מעדיפים להתאבד בשידור חי
"אזור מלחמה" של רביב דרוקר הבהירה לכל צופה למה הערוץ שלו עלול לסיים את חייו כמקור מידע רלוונטי לאזרחי ישראל. איפה הייתם כשחדשות 13 התאבדו בשידור חי? כנראה בממ"ד

עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
"אזור מלחמה" של רביב דרוקר הבהירה לכל צופה למה הערוץ שלו עלול לסיים את חייו כמקור מידע רלוונטי לאזרחי ישראל. איפה הייתם כשחדשות 13 התאבדו בשידור חי? כנראה בממ"ד
האם בקרוב ייעלם מחיינו השטר התכלכל? ישראלים רבים מתבססים על מזומן והם עלולים להימצא בבעיה ביום שבו השטר ייצא מהמחזור. הנימוק של נתניהו להוראה המוזרה שביקש לקדם הוא מלחמה בהון השחור, אבל עולה החשש כי הסיבה לתוכנית מטרידה בהרבה
המלחמה המתמשכת החלה לתת את אותותיה גם בחברות החדשות השונות, עד כדי כך שאפילו מטח הטילים על קריית ביאליק הפך ללא יותר מאייטם בתוכנית בוקר משמימה. אז ירו טילים, בשביל זה נזעיק את דני קושמרו? בחשש ממחדל נוסף, אל תבנו על "כלב השמירה" שינבח ברגע הנכון
זוכרים שפעם החטופים היו פותחים מהדורות חדשות? הכתבה המרכזית של חדשות 12 העבירה סופית את נושא החטופים ממחלקת החדשות לארכיון. ברוח הזאת, אין להתפלא על כך שהטקס שמארגנות משפחותיהם בתקווה כה גדולה, הופך ממחאה לטקס זיכרון. דעה
בשיתוף בירה שקמה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
מסיבת סיום של פאב היא בדרך כלל אירוע עצוב, אלא אם מדובר בגרין-פאב, הפאב המיתולוגי של קיבוץ ניר עם שנפרד ממשכנו הזמני בתל אביב, אליה פונו תושבי הקיבוץ - וכבר מתכנן את הפתיחה מחדש בדרום. פרויקט "לגימה של שקמה" יהיה שם כדי להבטיח שכלום לא יחסר
מדינת ישראל תקועה בפער בין היכולות הצבאיות המופלאות שלה לבין חוסר יכולת מדהים לא פחות לקבל החלטות חשובות. המבצע בלבנון נראה כלקוח מסרטי ג'יימס בונד, אבל האסטרטגיה שהוציאה אותו לפועל מתאימה יותר לגבעת חלפון
גם בהנחה שתפקידה של טלוויזיה הוא לספק מפלט מצרות היום, תכניות כמו "הכרישים" או "משחקי השף", ששודרו אמש בפריים טיים, איבדו את הרלוונטיות שלהן למציאות הישראלית שגורמת לנו להפסיק לחלום על הצלחה, מקסימום על הישרדות
הניסיון לפטר את גלנט עלול להירשם בהיסטוריה כתחילת "הטיהור הגדול" שבו הודחו ראשי זרועות הביטחון. הוא הפך לקדוש מעונה בקרב מי ששנאו אותו עד לפני שנה וחצי - לא רק כי פנה נגד נתניהו, אלא כי הקפיד לבחור נכון בכל הצמתים. האם הדחתו בשנית תגרום ל"ליל גלנט 2"?
העגבנייה, סמל של ישראליות, עמדה משחר קליטתה כאן במוקד של דיונים אמוציונליים, אבל הפיכתה לכוכבת הרעה של מדד אוגוסט, היא אולי הסמל המובהק ביותר למשבר הנוכחי, תתפלאו - לא רק במובן הכלכלי
על הווידיאו שהיה לכוכב המחזור, על השער המרהיב של תורג'מן, על הצרות של הגדולות, הדילמה של גיא מלמד ואפילו החלפה בין טן האח למאמן היציב ביותר בכדורגל האירופי
עזבו פוליטיקה ובחנו את השירותים שהאזרחים מקבלים מהממשלה. האנשים העובדים משלמים מסים של שליש עד חצי מהשכר ומקבלים הידרדרות בכל אפיק - מתאונות דרכים, דרך חינוך ועד פשע. תוך פחות משנתיים הפכה ישראל ממודל לחיקוי למדינה שמתדרדרת במהירות לרמה של עולם שלישי
זה התחיל עם האב השכול אלחנן דנינו שהעמיד את נתניהו מול המראה ונמשך עם מכתב זועם של שר הפנים משה ארבל. ש"ס עוד לא מערערת את הקואליציה, אבל כבר מתחילה לחשוש שהישארות בממשלת נתניהו גורמת לה לא פחות נזק מאשר פירוקה
אתמול התברר לאזרחי ישראל שקופת המדינה אינה ערוכה לאפשרות של מלחמה בצפון ומתייחסת אליה כאל אסון תיאורטי ולא כאפשרות שהופכת למעשית מיום ליום. מי יממן גבורות ישראל? בלי להבהיל, כנראה שאתם והחסכונות שלכם
לפי העין, לפי הלב
יש דאגות מובנות, יש כעסים מוצקים, יש פחדים קיומיים, אבל אם לשים את האצבע על דבר אחד שנכנס לחיי בשנה החולפת, הרי שזהו העצב. איך זה שלהיות ישראלי נהיה עצוב כל כך? ניר קיפניס מסכם שנה ל-7 באוקטובר
היה מצופה ממי שכשלו בעבר בתחזיות הבחירות שלהם שיהיו זהירים יותר, אבל באולפנים בארה"ב ובישראל כבר הכריעו: האריס ניצחה את טראמפ בעימות, אפילו בנוק-אאוט. למה התקשורת, לא רק בישראל, נופלת לאותו הבור בכל פעם מחדש?
המילים ששמע נתניהו מהרב אלחנן דנינו אינן חדשות. מה ששונה הפעם הוא מי שמשמיע אותן וניצב במקום הכי רחוק מקפלן. לא פחות מדהימות מהמילים, הן התשובות של ראש הממשלה: הוא נגד שאר העולם, מחמאס דרך האמריקנים ועד לצה"ל. הוא הקורבן, הוא החייל הגיבור הוא האח השכול
שני האירועים הביטחוניים הבולטים של הלילה מוכיחים עד כמה התנהלות ללא אסטרטגיה ברורה, רק גורמת לישראל להסתבך בדרך ללא מוצא. בנסיבות האלה, מדהים להיזכר במופע של נתניהו בשבוע שעבר: כמה קצר היה האפקט שלו
בין הריאיון עם נדב ארגמן - האייטם המרכזי באולפן שישי - לבין המתיחות סביב הר הבית שפתחה את חדשות סוף השבוע, חיברה הידיעה שהסעירה את הרשת במהלך סוף השבוע. חדשות 12 שידרו את כל השלוש, אבל החמיצו את הקשר ביניהן
יש נימוקים טובים לתמוך בעסקה שתתפרש כניצחון חמאס ונימוקים טובים להתנגד לה. הבעיה היא שבשום מקום לא מתקיים דיון ענייני בהשלכותיה. מי שיש לו אינטרס למנוע שיח אמיתי, הוא גם הסיבה לכך שהימין, שזכה לניצחון בדעת הקהל, יפסיד בגדול בקלפי
בזמן שרובנו היינו שקועים בוויכוחים אחרים, הציג בצלאל סמוטריץ' את ראשי הפרקים של תקציב 2025. המשותף לכולם: סיכוי נמוך עד אפסי לביצוע. בור של 250 מיליארד שקל מחכה שימלאו אותו, הציבור שנושא גם היום בנטל צריך להבין: הולך להיות יותר גרוע
לפעמים נדמה שנתניהו משקר, כפי שעשה אמש לאורך 40 דקות, רק כדי שנעסוק בכזביו במקום בעובדה שבנאום שלו לא הייתה אף בשורה. מה כן היה בו? הבטחות סרק - שטרות שהוא מסוגל לפזר, אבל בשום אופן לא מסוגל לפרוע. נתניהו חזק מול משפחות החטופים, אבל חלש מול סינוואר
בשיתוף בירה שקמה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
את אנשי הגרין פאב של קיבוץ ניר עם הכרנו עד עתה רק באירועים. השבוע התלווינו אליהם עם "לגימה של שקמה" לכניסה ראשונה לפאב שעמד סגור מאז ה-7 באוקטובר וגילינו שלמקומות עם אופי יש כנראה משהו שמנצח את הזמן
מדהים היה לראות את הפערים אמש בין הערוצים 11, 12 ו-13, לבין ערוץ 14. אם פעם היה מדובר על פרשנות שונה לאותה מציאות, הרי שהיום זהו מאבק בין מי שמנסים להפריד בין כותרות אובייקטיביות לפרשנות מוטה, לבין מי שמשווקים לצופים מציאות מדומה
החדשות הנוראיות על הירצחם של שישה חטופים רק מעצימות את הזעם על ההמצאה המכונה "ציר פילדלפי", שיא פיקטיבי של דיון לא ענייני שמתקיים כאן כבר כמה חודשים. זה לא רק שלממשלת ישראל אין יכולת לקבל החלטות נכונות, אין לה אפילו יכולת לנהל דיון ענייני
זה החל כמשדר תמוה, עם אווירת רטרו מחויכת והתפתח להיות מועמד רציני לפרס תכנית הטלוויזיה הגרועה ביותר ששודרה אי פעם בישראל. במשך קרוב לשעתיים עשה רפי גינת במסך כרצונו, עד שכל מה שהתחשק לי בסיום היה לחבק את אבו חסן
גם בתוך האמירות התמוהות של מסמוטריץ', הודעה על תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב "מבלי להגדיל את הגירעון" היתה תמוהה במיוחד. אז או שסמוטריץ' קוסם, או שהוא משקר ביודעין, או שהוא בטוח שכולנו מטומטמים. מה שבטוח: על מדיניות ה"כלכלה בעזרת השם" כולנו נשלם. ביוקר
ביום ראשון יתקצרו שעות העבודה במגזר הציבורי. זהו הישג מבורך לעובדים, שראוי להרחיבו גם למגזר הפרטי. ביום ראשון תחל גם שנת הלימודים ויסתיימו ה"קייטנות" הפיראטיות במקומות העבודה. תתפלאו, אבל גם את הבעיה הזאת אפשר לנצח בעזרת ההסתדרות
סדרה של אירועים שוליים מהשבוע האחרון, צריכה להדאיג לא רק את מתנגדי נתניהו, אלא גם את מי שמייחסים לו גאונות. מה גורם לראש הממשלה לפעול אפילו נגד האינטרס האישי שלו?
הכישלון המהדהד של "פיילוט הביטקוין" שערכה רשות המסים, עלול להיות תמרור אזהרה ראשון בדרך להגשמת הפנטזיה של שר האוצר: פריצת מסגרת התקציב ללא העמקת הגירעון