מסוריה ועד עזה: לא תאמינו מה עשוי לפרק לנתניהו את הממשלה
התגובה של העולם למה שמתחולל בסוריה היא דוגמה לחוסר ההבנה המוחלט של המערב בענייני המזרח התיכון, אבל בינתיים הקואליציה מזדעזעת - ולא מהסיבות הנכונות. לאזרחי ישראל יש את כל הסיבות לחשש
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
שיישרף מכון ויצמן עם התרופות לסרטן, העיקר שהשמאלנים נדפקו
אין כמו קמפיין גיוס התרומות של מכון ויצמן כדי לסמל את יחס הממשלה הזאת לא רק למוסדות שבזכותם הפכה מדינת ישראל למה שהיא, אלא לכל מה שמסמל נאורות וקדמה. לא מאמינים? רק תסתכלו על התגובות נגד המכון, שעוסקות ברובן בשקמה ברסלר
ג'ולאני פינת באגס באני: ישראל שוב מזלזלת באזהרת התצפיתניות
רק לפני כמה ימים עוד בדקנו כמה עולה לילה במלון בדמשק והנה השלום שלנו היה לחלום הבלהות של הדרוזים. מה אפשר ללמוד מכך על מנהיג סוריה ומידת ההבנה בוושינגטון - והאם עברו מזוודות הכסף מעזה לדמשק?
לא צריך להיות תומך טרור כדי להיות מחבל, מספיק להיות טיפש
העובדה שאיימן עודה לא הודח מהכנסת השאירה פתח לדו-קיום. מנהיג חד"ש היה יכול להפוך אותו לדלת רחבה, אבל העדיף לטרוק אותה בפרצוף של כולנו, יהודים וערבים כאחד
חוק גיוס וראש ממשלה אדיש: בערב מרתיח וטראגי יאיר שרקי ניסח את הזעזוע במשפט אחד
המשא ומתן עם החרדים, במקביל לפרסום נפילת שלושה חיילים, איפשר לאולפן של "אברי ושרקי" להיות זה שיעצב את השיח התקשורתי. השניים אמנם לא החמיצו, אך בה בעת גם ייצגו את מגבלות הפורמט
הייטק שמייטק: האם פג הקסם של הענף המבוקש?
נתוני התעסוקה מגלים שמספר המובטלים בענף ההייטק שובר שיאים, ולצד משכורות של עשרות אלפי שקלים ומשרדים מפנקים, חוסר הביטחון התעסוקתי הוא חלק מהסיפור. אז האם לשלוח את הילד לפקולטה למשפטים? בשתי מילים: לא בטוח. במלה אחת: לא
ראש העיר לוד תקף את הממשלה בערוץ 13. מדהים שהוא השמיט שם מסוים
ערוץ 13 מנהל קרב הישרדות, אבל אתמול סיפקה מחלקת האקטואליה שלו שתי הצצות לתוך הקרביים של החברה הישראלית. הריאיון המדהים עם ראש עיר שמודה שהוא ביביסט למרות שמחדלי הממשלה הורגים את תושבי עירו, הוציא מ"אזור מלחמה" את המיטב
בלי חטופים אין ממשלה: עכשיו אפילו דודי אמסלם יודע את זה
הציבור הישראלי כבר מזמן לא היה מאוחד בסוגייה כלשהי כפי שהוא תמים דעים לגבי סיום המלחמה והשבת החטופים. הבעיה היא שנתניהו משחק על זמן והמשחק הזה עולה לנו בדם
במקום לשמור על האוצר הנדיר הזה, מחריבים אותו
הכנסות המדינה ממסים מפתיעות לטובה, בעיקר על רקע מלחמה שמתחוללת כבר כמעט שנתיים. למה זה קורה, איך זה קשור ללימודי המתמטיקה והלקח שעל כולנו ללמוד, דווקא בשיעור תנ"ך
אפשר לנצח את חמאס, אבל הניצחון הזה יהיה תחילת הסוף של ישראל
בניגוד למה שמספרים חלק מהתבוסתנים, הכרעת חמאס עד אחרון אנשיו היא בהחלט משימה אפשרית. השאלה היחידה היא רק האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר
הספיישל המגוחך של "הזמר במסכה" הוכיח עד כמה אנחנו חיים בשקר
מופע ההצדעה לתחרות זמר שמתכנסת בכל שבוע כדי לדון איך אפשר להעיף את ישראל, היה הוכחה לזיוף שבתוכו אנו חיים. העיקר שנרגיש יפים וצודקים
במקום להשתולל מזעם הבוקר, ניב רסקין מנהל דיון מנומס. אפשר להתחרפן
הלכנו לישון עם תקווה לשחרור חטופים וקמנו עם חמישה חללים. בינתיים בבית הלבן הודרה התקשורת הישראלית מארוחת הערב החגיגית. אם זה לא מספיק לחדשות 12 כדי לשבור את הכלים, כנראה שבאמת אין מה לצפות מתקשורת המיינסטרים בישראל
ככה הממשלה שוחטת את האווזה שמטילה את הביצים לקופה
נכון שהכנסות המדינה ממסים שוברות שיאים , אבל כל שקל שמשקיעה ממשלת ישראל בשימור הקואליציה באמצעות תקצוב יתר של החינוך החרדי, עוד יגבה מהכיס של כולנו 100 שקלים, בעוד עשר שנים כשניאלץ לתמוך במי שהוסללו לעוני
עסקת חטופים שהיא עבודה בעיניים: לישראל אין הישגים מול חמאס
טראמפ לוחץ לעסקה, נתניהו מנסה למכור ניצחון שלא הושג, הרמטכ"ל מודיע על סיום המשימה ובינתיים חמאס מקשיח עמדות, מגייס מחבלים ויורה על קיבוץ נירים
תפס אמריקה: זו הסיבה האמיתית שבגללה יוצא נתניהו לפגוש את טראמפ
ראש הממשלה טס לארה"ב לא כדי להשיג הסכם, אלא כדי לגבש את תכנית השיווק שלו, בחסות אמריקאית. ברוכים הבאים להצגה הצינית ביותר של השנה, שממנה הודח ברגע האחרון הדובר הנאמן
מושלכים לעת זקנה: כך המדינה מפקירה את הדור שבנה אותה
המלחמה האחרונה חשפה את הליקויים לא רק במוכנות העורף, אלא גם את המנגנון המסורבל של הפיצויים למי שנפגעו. במיוחד אמורים הדברים באוכלוסיית הקשישים שהופקרה על ידי מדינת ישראל
תדע כל אם עברייה שממשלת ישראל החליטה לירוק בפניהם של חיילי צה"ל
יידעו כל אזרחי ישראל שבשעה שבה חיילים נופלים בעזה, מקדם ראש הממשלה חוק השתמטות בזוי, בעידוד נציגי הציונות הדתית, שיפילו ממשלה בגלל עסקת חטופים אבל לא בגלל בגידה בלובשי המדים
בלי צנזורה: האם זה המהלך התקשורתי המטופש ביותר של השנה?
מה שהיה יכול להיתפס כידיעה קנטרנית ושולית, הפך באדיבות הצנזורה לכותרת מרכזית שאין ישראלי שלא נחשף אליה. זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא זה היה אומר משהו על מי ששולטים במה שמותר לנו לדעת
המלחמה נגמרה, עכשיו נותר רק לראות מי יהיה האחרון שימות
ימים של סוף מלחמה הם ימים שבהם מבינים אנשים צעירים שהם כלי משחק בידי פוליטיקאים. מי שעד אתמול שיווקו מלחמה עד הניצחון, עברו לשווק את סיומה הכפוי כניצחון. החיילים מצדם יכולים להשתדל רק שלא להיות הקורבנות האחרונים
אם המדינה כל כך עשירה, איך זה שאנחנו לא גומרים את החודש?
נתוני המשק הישראלי מצוינים, על פי כל מדד. אבל אם הכל כל כך טוב, איך זה שאנחנו חרדים בכל פעם שבה אנחנו מעבירים את כרטיס האשראי בסופרמרקט? הנה כמה הסברים אפשריים
ממ"ד או מקלט? חדשות 12 לא סיפקו לנו אתמול אף אחד מהם
בשתי תכניות החדשות הנצפות ביותר בישראל שודרו שתי כתבות תחקיר בנושא שהוא אולי החשוב ביותר לצופה הישראלי. בסופן התחושה היא שלא רק הממשלה מפקירה אותנו, אלא גם התקשורת
אני כל כך עייף ממך, אמריקה: הדאגה האמיתית ממונדיאל המועדונים
חוסר העניין במונדיאל המועדונים לא קשור בהכרח ברמת הקבוצות ואפילו לא בתאוות הבצע של פיפ"א, אלא יותר במקום שבו הוא משוחק, מדינה שמעולם לא הצליחה לאמץ לחיקה את הכדורגל. יחד עם הפיכת הענף למוצר מסחרי נטו, נוצר קוקטייל רעיל שמסכן את הדבר האמיתי שיגיע בקיץ הבא
לנפתלי בנט היה דיל עם עמית סגל, אחרת קשה להסביר את הריאיון הזה
ממועמד מוביל לראשות הממשלה ששובר שתיקה אחרי חודשים ארוכים, אפשר היה לצפות להרבה יותר. למזלו של נפתלי בנט, העריכה עשתה את ההבדל בין הריאיון עצמו לכותרות שזלגו ממנו למהדורה המרכזית
כורתים את הענף: ישראל השמידה את הגרעין האיראני, וירתה לעצמה ברגל
מדינת ישראל מפגינה את עליונותה בשמי איראן, עליונות שהתאפשרה בעיקר בזכות הפער הטכנולוגי שהשכלנו לפתוח מאויבינו. במקביל מחבלת הממשלה, באמצעות תקציב המדינה, בדור העתיד של המדענים, לוחמי הסייבר והטייסים. וגם: החלונות שלי כמשל על מצב העורף
סמוטריץ' מגלה לפטריוטים את האמת המרה שנתניהו מסתיר על המלחמה בעזה
תכנית הדגל של ערוץ 14 הפכה למקום שאליו מגיעים כדי לנסות חומרים לקראת הבחירות. אתמול היה תורו של סמוטריץ' - ומה שהוא אמר צריך להדיר שינה מעיניה של כל אם לחייל בצה"ל
נס לא קרה לנו: מה אנחנו (לא) יודעים באמת על המלחמה מול איראן?
שש אחרי המלחמה: ראש ממשלה נואם כמו מנהיג ערבי, הרמטכ"ל כמו פוליטיקאי, טראמפ משפיל אותנו בפני כל העולם, הציבור מפוחד ואיראן נהנית מהספק. כמה נקודות למחשבה ביום שאחרי, זה שבו התבשרנו גם על נפילת שבעה לוחמים בעזה
יהיה טוב? סמוטריץ' בורח מאחריות אל מחזות האשליה
שר האוצר של מדינת ישראל מתנהג כמו ילד שמיהר לצאת מהממ"ד בטרם התקבל אישור מפיקוד העורף. כרגיל הוא מקווה לטוב, אבל האם יש לו על מה להתבסס?
שלום באספמיה: הימין בישראל נדבק מהשמאל בחזון אחרית הימים
רגע של חישוב מסלול מחדש על ידי כל המעורבים במלחמה באיראן, הוא הזדמנות טובה לבדוק כיצד הפך חלום השלום הלא מציאותי של השמאל, לפנטזיה ימנית מציאותית עוד פחות
נמאס מהדמעות המזויפות של "רוקדים עם כוכבים". מאכילים אותנו בצואה רגשית
"רוקדים עם כוכבים" הייתה אמורה לפתוח לנו חלון בממ"ד, כדי שנתאוורר מעט. במקום זה היא ניסתה לרגש בכוח, עד שהתעצבנתי אפילו על אמיר שורוש. למה לא לתת לנו בידור קל כשזה בדיוק מה שאנחנו צריכים? למה להעמיס על מציאות חיינו הלא פשוטה את כל השמאלץ הזה?
כמה עולה המלחמה?
התקיפה באיראן היא כורח המציאות, בלי קשר לעלותה. דווקא בגלל זה מצופה מממשלה שיודעת להגיד "לא" לוויטקוף, לגלות את אותה תקיפות גם מול גפני. הבעיה היא שהכלכלנים באוצר מזינים אותה בניירות עבודה שמשקפות את הקפריזות של שר האוצר