בכתבת המהדורה הראשונה לא יכולתי לעצור את הדמעות. בשנייה הגרון שלי נחנק
דני קושמרו כעס, אבל דווקא שתי כתבות שקטות ועצובות מהגליל המערבי ומהגליל העליון, סיפרו טוב מכל את סיפור קריסתו של חבל הארץ שהופקר לחסדי חיזבאללה
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
מה גרוע יותר: השקרים של נסראללה או האמת של דובר צה"ל?
חסן נסראללה משקר, אבל מה בקשר לדובר צה"ל? אם הוא משקר זה חמור ואם הוא אומר את האמת - ורוב הטילים שסוכלו בתקיפת צה"ל נועדו לירי לצפון, הרי שזה גרוע עוד יותר. ממשלת ישראל, בשיתוף צה"ל, דוחה עימות בלתי נמנע, וכולנו נשלם ביוקר. כמו בדרום
דבורי כבר החל לשעוט לכיוון ביירות, מלחמה רב זירתית כמעט פרצה באולפן
אווירה של "כוננות עם שחר" בערוץ 12, התפתחה למה שנראה כאזעקת-שווא. העובדה שמבחינת הציבור הישראלי לא קרה כמעט כלום, גרמה לפרשן הצבאי להתפרץ בשידור חי. עוד קודם לכן, הדגימה מירי רגב, באולפן הפטריוטים, את המלכוד שאליו נקלעו כל שרי הליכוד
הנה היא עולה: הזמן הזה בשנה שבו אנחנו עוברים לחיות משבת לשבת
אהדת כדורגל היא עסק חמקמק: יש בו חיפוש אחר זהות, שאיפה לאיכות, ניסיון שמלמד שאנחנו האוהדים לא שונים כל כך אלה מאלה - והשנה גם כמיהה לנורמליות, מהולה בגעגועים לאוהדים שאינם כבר אתנו. ליגת העל יוצאת לדרך
משותקים מפחד, מפחדים מאובדן החיים הטובים: ככה מפסידים לחיזבאללה
המצב הבלתי נסבל בצפון הוא לא רק ביטוי לאוזלת ידה של הממשלה, אלא בעיקר כאין וכאפס לעומת מה שצפוי לנו בעתיד, אם לא נתעורר ומהר. מדהים באיזו קלות שכחו בליכוד של נתניהו את מורשת בית"ר של ז'בוטינסקי
מלחמת ששת החטופים: אוי למדינה שחוגגת החזרה של גופות
לראות ולא להאמין: צה"ל שהפקיר את ביטחון ישראל ב-7 באוקטובר, חוגג את השבת גופותיהם של 6 חטופים כאילו היה מדובר במבצע אנטבה. כשזה קורה במקביל להחלטות מקוממות של ממשלה שהפקירה את הצפון, מתעורר חשד שמא לא איבדנו "רק" את הביטחון, אלא גם את זכות הקיום
יאיר שרקי אמר על טקס הזיכרון ל-7 באוקטובר את מה שחדשות 12 היו צריכים להבין כבר מזמן
הפקדת מירי רגב על טקס הזיכרון הממלכתי ל-7 באוקטובר היא כה מקוממת, עד שגרמה אפילו למי שהגן על עמדת נתניהו בנושא החטופים, להכריז שהטלוויזיה לא צריכה לשדר את מה שעלול להפוך למופע תעמולה
הציוץ של סמוטריץ' הזכיר את עומק המחלוקות האמיתיות בינינו
זכותו של אדם להחזיק בהשקפה משלו על החיים, שמרנית וארכאית ככל שתהיה. הבעיה היא שהאיש שירש קופה ציבורית מתפקעת והפך אותה לחור שחור, מתנגד ופועל נגד שוויון הזדמנויות, וכך גם הממשלה הכושלת שהוא חלק ממנה
"אני מחפשת מנקה", אמרה ח"כ קטי שטרית לנהג המונית. לאילו שיאים של ניתוק עוד נגיע?!
הרשת געשה בעקבות כתבה ברשת 13, שבה לעגה חברת הכנסת לנהג מונית שהתלונן על אובדן הפרנסה. זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא הבדיחה הייתה על כולנו. מה הקשר בין זה להתפרצות של ניר דבורי, לגיבור ישראל ארנון זמורה ולחופי תאילנד? תתפלאו, אבל יש
פסגת התהום: אם זו העמדה של נתניהו, מה הטעם במו"מ על החטופים
בבוקר הכי דרמטי זה יותר מ-300 ימים לגורל החטופים, נדמה שנתניהו החליט לוותר על העסקה לשחרורם. גולדה נהגה לומר, שיהיה שלום רק כשהערבים יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו. איך קרה שהיוצרות התהפכו, ואנחנו שולחים את ילדינו למות בשבי בשם המלחמה?
אין סמוטריץ' ואין בן גביר: התרגיל המוצלח ביותר של נתניהו
הפעם אפילו הממשל האמריקני נפל בפח, כשהוא חושב שראש הממשלה כלוא בין הסרבנות לעסקה של שר האוצר לבין הפרובוקציות של השר לביטחון לאומי. האמת היא שהשניים הם החיילים הכי נאמנים שלו: הם משמיעים קולות שונים, אבל רק הוא זה שמנצח על המקהלה
ילדותי, משיחי וחסר כל הבנה: האיש שממוטט את כלכלת ישראל
הורדת דירוג האשראי הולכת לפגוע בכיס של כולנו, כשאת האצבע המאשימה יש להפנות לשר אוצר יהיר וחדל אישים המאמין ב"כלכלה בעזרת השם" וגורם לנו נזק שגם אלף טילים מאיראן לא יעשו
כשאני עבדתי בפרך למען רווחתם של ילדי, לא הגשתי לכם את החשבון
"פוגעים לנו בילדים" זועקים עסקני הדת, למרות שהחלטת היועמ"שית היא בסך הכל המשך ישיר של פסיקת בג"ץ. לא הייתה פה הפתעה אלא רק חוסר אחריות מצד מנהיגי הציבור החרדי. אני למשל שילמתי מכיסי כדי לממן את אורח החיים שבו רציתי עבור ילדיי
התחקיר של חדשות סוף השבוע היה צריך להרעיד את המדינה ולגרום לפיטורי נתניהו
נקודה אחת זהרה בסוף השבוע מעל תכניות האקטואליה המשמימות של קשת, אבל כשגילינו שמדובר בטיל איראני, זה היה כבר מאוחר. הכתבה של אילן לוקאץ' על הכישלון הישראלי בסיכול תכנית הגרעין האיראנית התכוונה לחשוף טרגדיה אחת וחשפה שתיים
עולם הולך ונעלם: מה הקשר בין יחיא סינוואר לטיילור סוויפט?
בעודנו עסוקים בוויכוחים פנימיים, נדמה שאנחנו מפספסים את הנקודה: למה שמתחולל לנגד עינינו אין קשר עם "הפיכה משטרית" מימין או "סרבנות" משמאל, אלא למאבק שעוד יתפתח למשהו שהעולם לא ראה כבר יותר מ-80 שנה
הגאווה והבושה: עמית אלור זכרה את החטופים שמדינת ישראל הפקירה
הרגע שבו יצאה עמית אלור מאולם ההיאבקות, סיכה צהובה בידה וקריאה לשחרור החטופים על שפתיה, היה לא רק מחווה מרגשת, אלא גם בושה וכלימה לכולנו. המשלחת הישראלית, עם כל הכבוד להישגים הספורטיביים, התעלמה מהנושא
ערוץ תבהלה? מה שחדשות 12 עושים מאז אתמול נראה כמו טמינת ראש בחול
בערוץ 12 נשמעת משעות אחר הצהרים צפירת הרגעה, בעוד בערוץ 13 מתעקשים שאנחנו לפני אירוע חמור. מי מהשניים צודק? הצטרפו אלינו למסע מופלא בין תכניות הבוקר, בהן ב-12 עוסקים בסימון ביילס וב-13 שואלים: האם כפר סבא תהיה כפר עזה?
החיים הטובים הם נשמת אפה של ישראל. מכתב לתא"ל ברק חירם
אין לי בעיה שאתה חושב הפוך ממני, יש לי בעיה עם זה שאתה בטוח שאתה יודע טוב יותר - כי הדעות השונות שלנו יולידו שיח, אבל הזחיחות תביא עלינו את הקונספציה הבאה. מכתב גלוי לתא"ל ברק חירם
סוף סוף מדליה: האם צפינו בריקוד האחרון של הטניסאי הגדול בהיסטוריה?
אי אפשר היה שלא לבכות ביחד עם נובאק ג'וקוביץ' על הפודיום, אבל מה שמתחיל להיראות כמו פרידה מהטניסאי המעוטר בהיסטוריה, הוא הזדמנות טובה לעסוק בצורך שלנו בגיבורים, בספורט ובחיים
למה הברית בין דובר צה"ל וחדשות 12 צריכה להדאיג אותנו?
מול הברית האיתנה בין לשכת ראש הממשלה וערוץ 14, לא הייתה לצה"ל ברירה אלא למסד ברית נגדית עם גורמים אחרים בתקשורת, בדגש על ערוץ 12. לברית הזאת יש את כל הנסיבות המקילות האפשריות, אז למה היא צריכה להדאיג את כולנו?
שמעתי את איתן בן אליהו מדבר והבנתי איך הופקרנו ב-7 באוקטובר
ברגע נדיר אחד של כנות חשף ראש עיריית קריית שמונה את הלך המחשבה שדרדר את המערכת הצבאית למחדל 7 באוקטובר. ותודה לאלופים במיל' עמוס ידלין ואיתן בן אליהו, שבהתנשאות שלהם הוכיחו את הפואנטה
תנו לתמונות המדהימות האלו לדבר בעד עצמן. לא צריך שמירי נבו תצרח ברקע
מעבר לרגע המטורף שחווינו כולנו עם אורן סמדג'ה, שידורי האולימפיאדה אמורים לנווט בתבונה בין גאווה לאומית לאסקפיזם. ערוץ הספורט, שמגיעה לו מחמאה על מבצע שידורים אדיר, קצת נופל בפער שבין השניים. שימרו את הצרחות להישגים של ישראל - ובשאר הזמן, תנו לתמונות לדבר
לידיעת מחלקי הבקלאוות: ישראל שהכתה את אויביה, עברה לפחד מטילים
ראש הממשלה לקח בגאווה את הקרדיט על החיסול בביירות ועל התקיפה בתימן - ובעקיפין גם על החיסול בטהרן. זה נהדר, אבל רק עד שנזכרים שתחת הנהגתו ותחת צבאנו המהולל מתקיימות שתי מדינות: אחת נועזת ומנצחת והשנייה שלא נרדמת בלילה מרוב פחד מהתגובה האיראנית
חיסולים בטהרן ובביירות: ישראל השיגה יתרון שחייב להפוך לניצחון
זהו בוקר שבו התעוררו הישראלים וגילו שמעט צבע חזר ללחייהם, אחרי לילה שבו מצאנו לרגע את כל מה שנדמה שאבד לנו: תעוזה, מודיעין מדויק ויכולת ביצוע. זהו בוקר נפלא לכל מי שבילה את הלילה שלפניו במיטתו, כלומר לרובנו - מלבד לעשרות שהעבירו עוד לילה בגיהינום
צה"ל ובג"ץ נפגשים בוועדת חוץ וביטחון - וזו לא התחלה של בדיחה
המאבק בין שני הגופים המושמצים ביותר בישראל, צה"ל ובג"ץ, יגיע היום לדיון בוועדת חוץ וביטחון. מטרת הדיון היא להלבין את "תוספת הרמטכ"ל", אבל האינטרס הציבורי שמחייב הגנה על צה"ל, מחייב גם התנגדות לתוספת הלא חוקית
צבי סוכות פרץ לבסיס צה"ל ואז הוזמן לערוץ 12. העיקר שאחר כך הערוץ יביע זעזוע
בערוצי החדשות היו אמורים לקרוע קריעה, אבל דווקא אמש הם אירחו את מוביל הפריצה לבסיס ודווקא אמש אצה להם הדרך לאולפני הריאליטי. אולי זה בגלל שברהנו טגניה "מבין את זעם" המפגינים שקראו לחברו "חמאס". לראות ולא להאמין
אפילו מסי לא עזר לראות את הנולד: מה אפשר ללמוד מהמשבר של אורקם?
המשבר באורקם, שכולל עוד סבב פיטורים וסגירת פעילות חטיבת הראייה, שהפרזנטור שלה היה ליאו מסי, מלמדת שגם ניסיון יזמי מוכח אינו תמיד ערובה להצלחה. המיזם הישראלי המבטיח שבזמנו תכנן להנפיק לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, יכלול בקרוב כמה עשרות עובדים בלבד
מדינת ישראל, הסוף: כך איבדנו את זכות הקיום המוסרית שלנו
מרוב מריבות בין ימין לשמאל, איבדנו את היכולת לראות מדוע ישראל נמנעת מתגובה הולמת אפילו כשקברי 12 ילדים נפערים באדמתה. מי שהפקירו את חיי תושבי הדרום ואת בתי הצפון הם פחדנים בחליפות ובמדים, מי שיש להם מה להפסיד - והם לא יסכנו אותו גם אם כולנו נמות
במשפט אחד קצר ובמבטא דרוזי כבד, שמענו את כל האמת על נתניהו
שלוש תמונות ומדינה אחת: נכנסנו אל חדשות סוף השבוע עם הריאיון המצמרר של עדינה משה, המשכנו אותן עם הפגיעה האיומה במג'דל שמס והתעוררנו אל קליפ של ראש ממשלה המום - הן רק אתמול הוא עוד היה על פסגת העולם
בשיתוף בירה שקמה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
מ-7 באוקטובר ועד היום: המסע המרגש של הפאב שסירב להיכנע
המבצע לחידוש הפאבים ביישובי העוטף הגיע לפאב המושקע של קיבוץ גבולות כדי לבדוק איך אפשר לעזור - ועל הדרך סגר מעגל אישי שהתחיל אחרי מלחמת יום הכיפורים