רשות המיסים: מוטב שתהיה עבריין גדול מאשר עצמאי קטן
אם אתה עצמאי קטן או בן מיעוטים, יש סיכוי לא רע שתיאלץ לשלם כופר לרשות המיסים. הבעיה: הכסף הגדול מסתתר בחשבוניות פיקטיביות, בתשלומים במזומן ובעיקר בכיסם של המקושרים
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
אם אתה עצמאי קטן או בן מיעוטים, יש סיכוי לא רע שתיאלץ לשלם כופר לרשות המיסים. הבעיה: הכסף הגדול מסתתר בחשבוניות פיקטיביות, בתשלומים במזומן ובעיקר בכיסם של המקושרים
לשר המופקד על הביטחון הלאומי יש מטרה אחת: להבעיר את הקרקע מתחת לרגלינו. ערביי ישראל לא נענים לאתגר? אין בעיה, נדליק את מפגיני קפלן - העיקר שהשיח יחזור לשרת את נתניהו
יותר מהמלחמה בעזה, יותר מהסכנה להתלקחות בצפון, יותר מהורדת דירוג האשראי: דברי ח"כ אליהו רביבו בוועדת הכספים צריכים לזעזע כל אזרח בישראל. זו המורשת האמיתית של עידן נתניהו - אלפים ימותו ממחלה נוראית? מה זה משנה כל עוד אנחנו בשלטון?
דברי שר האוצר לפיהם החטופים לא נמצאים בדרגת החשיבות העליונה, אינם רק התנסחות לא מוצלחת, בוודאי שלא פליטת פה, אלא חלק ממשנה משיחית-מדינית סדורה. בממשלות נורמליות היא הייתה נשארת הערת שוליים, בישראל 2024 היא מבטאת את הקו הרשמי של הממשלה
רוני קובן אירח בכאן 11 את איש התקשורת הימני לשיחה אישית, שמהר מאוד הובילה למסקנה: תקראו לו "שופר" או תסכימו עם כל מילה, אבל מגל לא סתם מעריץ את נתניהו, הוא פשוט העתק שלו
"מכתב ההתראה" שהודלף מסביבת איזנקוט לתקשורת, מלמד יותר מכל על כלוב הזהב שבו כלואים הוא ובני גנץ. מלאי טענות לנתניהו, אבל לא מסוגלים להתנתק מהחיבוק הציבורי
אין ערוץ תקשורת בישראל שלא שידר שוב ושוב את הסרטון המפוקסל, למרות שלא היה בו כל ערך חדשותי. מה בכל זאת אפשר ללמוד מאותן עשר שניות מטושטשות? אזהרה: התשובה אינה קלה לאוזניים ישראליות. דעה
בנק ישראל היה מהגופים הראשונים שהתעשתו ופעלו עם פרוץ המלחמה וההערכה הבינלאומית שהוא זוכה לה בולמת פגיעה נוספת במדינה. עובדות אלה לא הפריעו לח"כ אלמוני לאיים על הבנק בניסיון לזכות בהכרה. אז הנה, קבל
זה היה יכול להיות עוד ריאליטי פרווה ברוח הימים האלה, אבל בפועל הפך ערב הבישולים של האחים כאכון לתקרית שמסבירה לא מעט ממה שקורה כאן
ילדים יקרים של כולנו, שמתגייסים לצה"ל ומשרתים בו באמונה: אתם לא רק יהודים טובים יותר מהמשתמטים, אלא בעיקר בני אדם טובים יותר. אז למה מחברי כנסת נותנים יד לפשע המתמשך הזה?
ממשלת ישראל נמצאת על סף טעות גורלית בקשר ללחימה בצפון. כדי לקבל את ההחלטה הקשה והנכונה, נדרשת לנתניהו ממשלה רחבה, שתכלול גם את לפיד וליברמן, על חשבון סמוטריץ' ובן גביר. בהיעדרה, הגרסה הצפונית של ה-7 באוקטובר, היא רק עניין של זמן
אם זאת הלוחמה הפסיכולוגית שלנו, סינוואר יכול להיות רגוע. סרטון ישן וקצרצר, שאינו מלמד דבר, מלבד העובדה שבדובר צה"ל לא מסוגלים להפעיל אפילו קובץ מחשב פג תוקף, הטריף אמש מדינה שלמה. הפעם גם התקשורת אשמה
הימנעותם של רוב ראשי הרשויות המקומיות בקו העימות להיפגש עם שר האוצר היא סימן לאי האמון המעמיק בין הממשלה לאזרחים; הממשלה אולי פחות מסוכנת לקיומם מהאיום שאורב מעבר לגדר הגבול, אבל מתעללת בהם כהוגן
זה היה ניצחון לרגע, אבל בהיעדר תמונת ניצחון בדמות קטעי וידאו הולמים, נאלצו ערוצי הטלוויזיה לזנוח במהירות את הדיווח על המבצע לשחרור החטופים. מזל שתמיד אפשר לסמוך על האולפן של אילה חסון שיספק כותרת מדהימה ובלתי תיאמן
הבוקר הזה, ממש כמו הבוקר "ההוא" תפס את רוב אזרחי ישראל בהפתעה גמורה, שהוכיחה בעיקר עד כמה היינו זקוקים לחדשות טובות. במשימה הבלתי אפשרית של צה"ל להכריע מלחמות בשישה ימים ולבצע מבצעים כמו באנטבה, הבליחה לרגע התקווה שהכל אפשרי
הדוח של מודי'ס כמוהו כדוח תצפיתנית על גבול עזה מה-6 באוקטובר. מה עשו במהדורת החדשות המרכזית כדי שלא נתעורר ל-7 באוקטובר כלכלי? לא הרבה ובטח שלא מספיק. הדובר המרכזי במהדורת מוצ"ש היה יועצו הכלכלי של ראש הממשלה - וזה עוד טוב לעומת מה שציפה לנו בתכנית הבוקר
החדשות הרעות הן שדירוג האשראי של ישראל ירד. החדשות הרעות עוד יותר הן שזה ממש לא הסוף - וזה לא עוצר שם, כי הדוח משקף שלפשע הכלכלי המתמשך נגד אזרחי ישראל, אחראים גם גנץ וחבריו שחשבו שאפשר לנהל מלחמה ולהתעלם מהכלכלה. "ניצחון מוחלט"? במלחמה על המשק, הפסדנו
הצו הנשיאותי שקומם את שר האוצר הוא רק תשלום ראשון שמוגש לנו בגלל שיהודה ושומרון הפכו לשטח הפקר. מה משמעות הסנקציות, מדוע הגירעון בתקציב רק תופח וגם: למה קשה כל כך לתת פיצוי אמת לעסקים?
תחרות הוויסקי היוקרתית בעולם בחרה בשופט לא יוקרתי בעליל, כדי לשפוט בשלב חצי הגמר, בתחרות שבה ניצח בשנה שעברה וויסקי ישראלי. כך שתינו 30 סוגי וויסקי וקינחנו בבירה. רשמים מ"וויסקי אוורדס 2024" בלונדון
נתניהו כלא את עצמו במודע למלכוד משתק, כמו שהוא אוהב. רק שלצידו נמצאים גם גנץ ואיזנקוט, שנמנעים מפעולה. מה הבעיה? כמו שלמדנו ב-7 באוקטובר: כשהראש משותק, הגוף עלול לחטוף
הקמפיין הנרחב נגד משפחות החטופים מתחיל לגלוש מהאולפן אל השטח, בתקווה שמישהו ירים יד. העיקר ללבות ריב אחים, שנועד להסיט את תשומת הלב מהמערכה המדשדשת. אלא שעם ישראל חזק אפילו מהקמפיין הנורא הזה
מדינת ישראל נשבעה למוטט את חמאס ולחסל את סינוואר, אבל אתמול ישבו לא רק כאן אלא בכל העולם וחיכו למוצא פיו של מי שהיה לא יותר מראש ארגון טרור והפך, בחסדי ישראל, למנהיג בינלאומי. הגיע הזמן להפסיק להתווכח אם נתניהו כשיר, כשהעובדות מוכיחות שהוא פשוט לא מסוגל
זה היה אמור להיות ריאיון מפרגן שיסכל את הפייק ניוז שהופץ על שקמה ברסלר, אבל מבלי לשים לב נפלו גם המראיין וגם המרואיינת למלכודת שמדגימה איך באמת פועל מכונת הרעל, זאת שח"כ טלי גוטליב היא רק בורג קטן בתוכה
עסקת החטופים מעלה לדיון את עניין החובה המוסרית של מדינת ישראל מול פגיעה אפשרית בביטחונה. אלא שהלוואי שאפשר היה לומר שמשהו משניהם עומד לנגד עיני ראש הממשלה, שקודם מסכים ואחר כך מכחיש
מדינת ישראל שלחה לתושביה צו 8 בטחוני ואזרחי, אבל בתקציב החדש מחכים למי שהתייצבו בעיקר קיצוצים כואבים. זה היה יכול להיות מובן, אלמלא היינו בודקים גם למי החליטו להוסיף. לא תאמינו לאן הולך הכסף
אזרחי ישראל הביטו אמש בעיניים קרועות במשתתפי כנס ההתיישבות-מחדש בעזה, האנשים שעבורם המלחמה היא דרך חיים וכל קורבן שלה הוא רק שלב בדרך לקורבן הבא. הגיע הזמן שנתניהו יחליט אם הוא מנהיג פרגמטי או חמורו של הימין המשיחי
התביעה הרוסית לבעלות על אלסקה נשמעת כמו אפיזודה רחוקה, אבל יתכן שהיא קשורה למאורעות האחרונים באזורנו הרבה יותר מכפי שאנו מוכנים להודות
"אני אלחם בחמאס ואתם תילחמו בי", כך ענה אביו של מי שמעביר את שירות המילואים שלו בחופי מיאמי, למילואמיניק ששב משירות של 100 ימים. אם הוא לא היה מכהן במקביל גם כראש ממשלה, זה היה מעט פחות מדאיג
הקטארים ממשיכים לממן את חמאס, המצרים מאיימים לבל נפעל בציר פילדלפי ובירדן משיקים מסעדה לכבוד ה-7 באוקטובר. המזרח התיכון, קרוב כרחוק, מקיא אותנו מקרבו. אין סיבה להיבהל, אבל הציונות מוכרחה לחשב מסלול מחדש
הוויכוח בין מי שמאמינים ששחרור החטופים קודם לכל, לבין מי שמזכירים כי מטרתה המקורית של המלחמה היא מיטוט חמאס, היה עד כה יצרי אך תיאורטי. אם נכונות הידיעות לפיהן חמאס מוכן לשחרורם תמורת הפסקת אש של חודש "בלבד", יגיע הדיון לנקודה שאין ממנה חזרה