לרגע אחד האמנו, אבל כרגיל עם נתניהו, ההתפכחות הייתה מהירה
מישהו צעק: "תראו, שלום!" ומרוב שמחה האמנו, עד כדי כך ששוב לא שמנו לב שבזמן שהפנינו את המבט, לא רק שכייסו לנו את הארנק, אלא בעיקר גנבו את מה שנותר מהאמונה

עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
מישהו צעק: "תראו, שלום!" ומרוב שמחה האמנו, עד כדי כך ששוב לא שמנו לב שבזמן שהפנינו את המבט, לא רק שכייסו לנו את הארנק, אלא בעיקר גנבו את מה שנותר מהאמונה
בוקר מרגש עבר על צופי הטלוויזיה שהתעוררו בציפייה לחטופים, אבל בעוד כולם ניסו להעביר את הזמן עד לרגע האמת, בערוץ 14 הצליחו להדהים באמת
התגובה של הציבור הישראלי להסכם סיום המלחמה הוכיחה שרובנו שוחר שלום. בכל זאת, לצד התואר המחמיא הזה יש כוכבית שעמה נצטרך להתמודד בטרם נזכה להכרת העולם
לצד השמחה וההתרגשות מחזרתם של החטופים, אנו צפויים למרתונים של שידורי-סרק שנועדו להעביר זמן בדרך אל החדשות היחידות שחשובות באמת. במקרה הטוב מדובר ביוזמות מערכתיות, במקרים אחרים, בהודעות דוברים
מתווה טראמפ השיב לנו כבר דבר אחד שאבד לנו אחרי שנתיים של מלחמה: היכולת לחלום - פעולה שבלעדיה לא תתכן צמיחה כלכלית
עם כל הכבוד לשער השקל המתחזק ולעליות השערים בבורסה, את השינוי האמיתי ביחס לכלכלה הישראלית בעקבות ההסכם, נרגיש במקום אחר לגמרי
עוד מעט נתווכח למי מגיע הקרדיט והאם יש בהסכם גם מקום לדאגה, אבל קודם כל נתמכר לרגע לצהלה ונשחרר אנחת רווחה. אחרי שנתיים של הדחקה, נדמה שהרווחנו אותה ביושר
סביבת העבודה שלנו עוברת מהפכה מתמשכת, אבל שוק התעסוקה לא מסתגל אליה מספיק מהר. החזרה לשגרה בעוד שבוע היא נקודת זמן טובה להרהר בכמה שינויים רצויים
זה היה לא רק טקס מדהים בעוצמותיו, אלא גם משדר הטלוויזיה היחיד בערוצים 11-15, רגע נדיר של אחדות שממנה בחר במפגיע לפרוש רק ערוץ אחד, במעשה שהפך אותו מטיפש לרשע
מפעלי הזיכרון של האוהדים לחבריהם שנרצחו ונפלו, מוכיחים שאולי יש בכדורגל הישראלי הרבה יותר תרבות וקהילה מכפי שנוטים לייחס לו. בעוד הגורמים הרשמיים לא מצליחים לקיים אפילו טקס זיכרון שיהיה מקובל על הכל, מצליחים ארגוני האוהדים לרגש בכל שבוע מחדש
בשעה שבכל הערוצים ישודר טקס הזיכרון הלאומי, בחרו ב-14 לשדר את "הפטריוטים". אפשר היה לקוות שיימצא צדיק אחד בסדום הטלוויזיונית הזאת שיקום ויגיד "עד כאן", רק שאף אחד לא קם. זאת הסיבה שהערוץ שנתניהו העניק לו חיים, יכבה רגע לאחר שתסתיים כהונתו. דעה
מאחר שרצף האירועים התנהל לפי השעון של החוף המזרחי, ניסו משדרי החדשות לעשות מעט סדר לצופה הישראלי המבולבל. המסקנה של כולם: יש לנו נשיא חדש
כשם שהאמונה בעליונותה של הטיטאניק הובילה את קברניטה לשייט במהירות לעבר הקרחון, כך גם אמירות על "חוסן המשק" עלולות לטשטש את הסכנה המוחשית שבבידוד הולך ומתרחב, שביכולתו לערער את עצם עמודי התווך של הכלכלה, החברה והמדינה
הכתבים הצבאיים כשלו ב-7 באוקטובר לא פחות ממושאי הסיקור שלהם. רק שהבעיה אינה שלהם בלבד. תקשורת חלשה ודלת אמצעים היא כבר מזמן לא כלב שמירה שהציבור יכול לסמוך עליו | טור חג
תכנית טראמפ חיסלה את שאיפות הסיפוח וההתנחלות בעזה, אבל היא עשויה להיות מפתח לשלום מסוג אחר לגמרי: כזה שיקרב בין הציונות הדתית לערכי המפד"ל ובני עקיבא
השמלה הוורודה של נריה קראוס, תצלומי התקריב של סולימאן מסוודה, שברון הלב של יעקב ברדוגו והסקופ המדהים של ברק רביד. סוף סוף אירוע שהצדיק את הכותרת "מסיבת עיתונאים"
עוד לא אוקטובר ובאולד טרפורד מבכים עוד עונה אבודה. למה זה קורה כבר 13 שנים ברציפות? אולי זו הבעיה הכי גדולה של המועדון: אף אחד לא באמת יודע. ניר קיפניס כבר מיואש מקבוצתו האהודה
נתניהו עוד מתלבט, אבל הבורסה כבר החליטה: אזרחי ישראל, שרגילים לשמוע מה יש להם להפסיד כתוצאה מהמלחמה, קיבלו הצצה נדירה אל מה שאפשר להרוויח כתוצאה מסיומה. השאלה היחידה עכשיו היא איזה נתניהו ייפגש עם טראמפ היום
רמז על הצהרה דרמטית אולי היה מונע אולי מהאולם להתרוקן מיושביו, אבל אם אין כזה, מוטב היה להימנע מנאום כלל. מדהים לגלות איך האיש שבנה קריירה על היכולת הרטורית שלו באנגלית, הפך לנער הפוסטר לבידוד הבינלאומי שחונק את ישראל
בדיוק כשהשתכנע שהוא לא יכול להפסיד, שם נתניהו את כל הז'יטונים על מבצע אחד יותר מדי. עכשיו הברירה היחידה שנותרה לישראל היא בין רע לגרוע
לכבוד יום הכיפורים ריכזנו כאן כמה נושאים כלכליים שלגביהם צריך לבקש סליחה. אז מי צריך להתחנן שנמחל לו ובמי פגענו אנחנו? | רשימה כמעט מלאה
הסרט הדוקומנטרי על מוטי קירשנבאום לא השתנתה אפילו בפסיק, אבל המדינה היא כבר לא אותה ישראל שאותה כה היטיב לתעד, אלא זאת שמפניה הזהיר
התכנית של ג'ימי קימל חזרה מהשעיה - ובתגובה מאיים נשיא ארה"ב לתבוע את רשת ABC. בישראל נתניהו - שלא רואה את המפגינים שמתחת לביתו - מביט לכיוון וושינגטון ולומד
השביתה שפרצה היום בבנק הפועלים, דווקא על רקע רווחי שיא במגזר הבנקאי, בוודאי תסתיים בקרוב. מה שכן, לקראת מה שעלול להתפתח לתקופה של פיטורים וקיצוצים, שתוביל לגל של סכסוכי עבודה - כדאי לזכור שגם במקרה הזה, עדיף להיות גדול וחזק מאשר קטן וחלש
נתניהו צודק: הכרה במדינה פלסטינית היא אכן "פרס לחמאס", רק שהממשלה בראשותו היא ששימשה כוועדת הפרס, זו שהביאה את ישראל למעמד גרוע מזה של ארגון הטרור
ממשלת ישראל ריסקה בשיטתיות את הביטחון, את הכלכלה, את טוהר המידות - והתחושה היא שהרע עוד לפנינו. ולמרות כל זאת החמור בחטאיה אינו במה שעוללה להווה, אלא בהרס התקווה לעתיד
האם אפשר להסתיר חממה ובה כ-80 שתילי קנאביס בדירת מגורים בלי שאשתך תדע? לפחות על פי מה שטוען בעלה של ראש לשכתה של מאי גולן, אפשר בהחלט
בלחץ גורמי ימין הושעתה תכנית הלייט-נייט הוותיקה של ג'ימי קימל. למרות ההבדלים החברתיים והרגולטורים בינינו לבין האמריקנים, מדובר בתמרור אזהרה גם עבור ישראלים שחופש הביטוי יקר להם
כלכלת ישראל עדיין לא מתרסקת, אבל נאיבי יהיה להתעלם מסימני האזהרה. החדשות הטובות: אפשר עדיין להציל מהקו. הרעות: זה כנראה לא יקרה - ובקרוב עלול להיות פה מאוד לא טוב
אפשר גם בלי אירוויזיון ואפשר להמשיך לארח נבחרות כמו איטליה בהונגריה, אבל הבעיה הגדולה באמת היא שהסנטימנט השלילי פוגע במוצרים ישראליים. שבוע אישרה הממשלה חצי מיליארד שקל לתמיכה בהסברה, וליתר דיוק: זרקה אותם לפח