יונית קיבלה מאדווה דדון את השידור בקול חנוק. כולנו בכינו איתה בבית
שתי מילים שריחפו מעל כל משדרי האקטואליה רוקנו מתוכן כמעט כל ידיעה חדשותית אחר, אבל לא הצליחו להעלים רגע נדיר שבו נשמעה יבבה בשידור, שפרצה את סכר הדמעות אצל הצופים בבית
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
החלטת ממשלה אחת שהיא תמצית כל השקרים שאנו מספרים לעצמנו
ההחלטה להעביר כספים לרשות הפלסטינית דרך מדינה שלישית, מתמצתת את תרבות הישראבלוף שרווחה במקומותינו. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה בהחלט היה עשוי להתחרות במערכון של הגשש החיוור. כך מבזבזת ממשלת ישראל את האשראי האזרחי העצום שניתן לה
שבויים בדמיונו: נתניהו מבטיח ניצחון, אבל במי הוא נלחם?
המלחמה הדמיונית שעליה הכריז נתניהו בסוף השבוע, על מי שדורשים כביכול להפסיק את הלחימה, היא טוויסט מפחיד בעלילה. בינתיים מפיחים גנץ ואיזנקוט תקוות שווא אצל משפחות החטופים והמדינה הפלסטינית חזרה לככב בשיח. יבול של סוף שבוע נטול בשורות טובות
הבטיחה ולא קיימה: אדוה דדון החמיצה את המפגש עם אימהות הנמ"ר
הכותרת והקדימונים רמזו על גילויים חדשים ותחקיר נוקב, אבל בפועל קיבלנו שיח אימהות שכולות קורע לב. הבעיה היא שאפילו את הדרמה השקטה הזאת הצליחה דדון להפר. וגם: כמה מילים על מהדורת החדשות המוקדמת הטובה ביותר שאתם לא רואים
ז'וזה לך ברח: האיש שהיה יכול להיות המאמן הגדול בהיסטוריה, אלמלא היה עקרב
פיטורי מוריניו מרומא, המועדון שבו היה נדמה שמצא בית, הם אולי אקורד הסיום של קריירת אימון מפוארת, שהייתה יכולה להיות גדולה אפילו עוד יותר, אלמלא ד"ר ז'וזה היה מפסיד בכל פעם למיסטר מוריניו
חיילים נופלים, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון לא מדברים
רשימת החללים מתארכת, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון לא מדברים ביניהם. זה מזעזע, אבל זה בעיקר סימפטום לממשלה לא מתפקדת. החוצפה והיהירות שעד היום עלו לנו רק כסף, מתחילים לעלות גם בחיי חיילים
דרינק בין מלחמה לחורף: אם שותים לא שוכחים
הפעם האחרונה שבה כינסנו את חבורת "סנהדרינק" לצילומים, הייתה אי שם בין יום הכיפורים לסוכות. מאז, כמו שבטח שמתם לב, השתנו כמה דברים... השבוע זה קרה שוב: נפגשנו במטרה להמשיך - לשתות בשביל לבכות, לשתות בשביל לשמוח, לשתות כדי לזכור, לשתות כדי לשכוח
אחרון מאמני הכדורגל: הגעגוע לדרור קשטן כסימן למשהו שחסר מאוד בחיינו
היו מאמנים טובים לפניו ויש כאלה גם אחריו, אבל עם לכתו של דרור קשטן נדמה שנפרדנו ממשהו עמוק הרבה יותר בתוכנו: היכולת להקרין סמכות או לקבל מרות, לא רק בכדורגל אלא כמעט בכל תחום שהוא בחיינו
מיליארדים בהון שחור: המדינה הפקירה את הקופה לעבריינים
דו"ח מבקר המדינה על פעילות רשות המיסים הוא שם משעמם למסמך מרתק שמסביר איך העבריינים שגונבים את כולנו, משגשגים. ואנחנו נוסיף: בחסות הפריימריז, הם לא רק חומקים מעונש, אלא בעקיפין גם ממנים בכירים ומחוקקים חוקים
נתניהו הבטיח השקעות ענק, אבל ממשלתו היא סכנה לתעשיות הביטחוניות
בהצהרתו לתקשורת אמש הבטיח נתניהו השקעות ענק בתעשיות הביטחוניות כדי להוריד את התלות במעצמות זרות. העניין הוא שהתעשייה הביטחונית נמצאת בתקופה הטובה בתולדותיה ואינה זקוקה לכסף אלא לעתודה טכנולוגית שממשלת נתניהו מחריבה בכל יום מחדש
ארזת לבד? תעשיית הפוטו-פייק של נתניהו הגיעה עד לחטופים
נתניהו אלוף בלנכס לעצמו קרדיט על הצלחות, אבל התמונה שלו לצד מה שהוא כביכול ארגז סיוע רפואי לחטופים מהווה שפל חדש בתעמולה השקרית שמייצרת לשכת ראש הממשלה
אפילו עסקת החטופים נחטפה בידי הקיצוניים: ככה זה כשאין מנהיגים
הנה הפרדוקס הגדול של המלחמה הזאת: בעוד הציבור הישראלי מתפכח מאג'נדות קיצוניות ומתייצב כאיש אחד מאחורי הממשלה וצה"ל, מתברר כי מי שמנהלים את המערכה, לא יודעים מה לעשות עם התמיכה. ככה לא מנצחים - לא במשא ומתן ולא במלחמה
בפריפריה ירכבו על עיזים: לתקציב אין קשר לצרכים האמיתיים של המדינה
הנה השיטה מאחורי תקציב 2024: מכריזים על קיצוץ ענק ואז מבטלים חלק ממנו כדי ליצור מראית עין של הקלה. למרות הגירעון החמור, משרדים מיותרים לא יבוטלו וכספים קואליציוניים לא יפחתו. ככה בונים תקציב שמטרתו היחידה היא שימור הקואליציה
נסראללה אולי לא מעוניין במלחמה, אבל מאותת שלא כדאי לנו לתקוף
הספורט הלאומי בקרב הפרשנים הוא לנחש מה יעשה נסראללה בגבול הצפון. ההערכה היא שפניו אינם להסלמה, אבל שתי פגיעות מדויקות בשתי נקודות רגישות לישראל, נועדו לאותת על יכולותיו - אם ישראל היא זו שתיזום את הרחבת הלחימה
שיעור באי-צניעות: גם אחרי 7/10 בחדשות מתעקשים שהם הסיפור
ההתחלה הייתה דווקא מבטיחה. אבל מי שראה את קליפ סיכום החודש השלישי למלחמה, מבין שבקשת וחדשות 12 חל שיבוש מושגים. אנחנו מבינים שקשה להיות איש חדשות בימים אלו, אבל הנה כותרת: גם לגננת, מטפלות ומסעדנים קשה. דעה
הכישלון הקולוסאלי מול יוקר המחיה: במדינה מתוקנת הממשלה היתה מתפטרת
דו"ח מבקר המדינה על יוקר המחיה נע בין חדשות מכעיסות סתם למבעיתות ממש. למרבה החשש, הממשלה שנכשלה במלחמה בעליית המחירים היא גם זו שמנהלת את המערכה בעזה
העקיצה המבריקה של ירון אברהם לנתניהו הצליחה להציל מהדורה מבלבול מוחלט
לא רק הציבור מבולבל, אלא גם מי שמביאים לו את החדשות: דילוג מנושא לנושא והתעלמות מחדשה ביטחונית מרכזית מלמדות שגם בטלוויזיה ממהרים לחזור לשיח שלפני 7 באוקטובר
הישראלי החדש כבר לא מאמין לאף מילה
כועס, נוקם, אבל גם מבין שאין מקום אחר: ניר קיפניס היה אדם אחר לפני המלחמה. כעת, כשחלפו להם 100 ימים, הוא נמצא בגרסה אחרת של ישראלי, שיש לו יותר שאלות מתשובות. מה למדנו? פרויקט מיוחד בוואלה!
מלחמה מבית: מה עומד מאחורי הקמפיין המכוער נגד צה"ל?
הקמפיין נגד מפקדי הצבא הוא מתוחכם בהרבה מכפי שהוא נראה ממבט ראשון. הוא צפוי להיכשל, אבל בדרך עלול למנוע את התחקיר הנוקב שמוכרח להתבצע. האם ראש הממשלה עסוק רק בהישרדות, אפילו על חשבון ביטחון ישראל?
קשת ורשת מנסות למלא שעות ארוכות של חדשות כשכבר אין מה לומר יותר
הכשל העריכתי של "שש עם" עודד בן עמי, פליטת הפה של רביב דרוקר, גיא ורון נכנס לנעלי תמיר סטיינמן, ובכאן עדיין משדרים את המהדורה הכי מעניינת שבה אתם לא צופים. ניר קיפניס מסכם ערב ארוך מול המסך שממנו עולה בבירור שלערוצים אין כבר מה לומר במשך כל כך הרבה שעות
"קיבוץ גלויות": מהברק של נתניהו נותרה רק תחושת הרדיפה
נתניהו עוסק ביממה האחרונה בפנטזיות על הגליה: מכזאת שתהפוך את דני דנון לגלעד ארדן ועד לכזאת שתהפוך את יחיא סינוואר ליאסר ערפאת. מדובר ביוזמות מופרכות, המעידות על הלך רוח שצריך להדאיג מאוד את אזרחי ישראל
עליית מחירי הדלק היא הניצוץ שיצית גל התייקרויות
כמו רשת קמעונאית שרוצה לשפר רווחים בלי להעלות את המחיר, כך גם הממשלה שביטלה את ההנחה בבלו על הדלק. זוהי רק הסנונית הראשונה להתייקרויות הבאות: 2024 תהיה השנה שבה נשלם את מחיר המלחמה
דוידי ייקח? ראש עיריית שדרות ומזוודות הכסף של נתניהו
יותר מכל המבקרים את התנהגותו ברמה האישית, דווקא ראש עיריית שדרות, שכינה את התכנית להחזרת התושבים לעיר "מטומטמת", צריך להדאיג את נתניהו. כמה מילים על האיש שהודף את הניסיון לשחד את תושבי שדרות במזוודות כסף, כאילו היו בכירי חמאס
במשפט אחד קטן ותמים הצליחה מייה שם לחשוף את הרוע הטהור שקיים בעזה
בראיונות למהדורות שישי בערוצים 12 ו-13, מייה שם שחזרה את חוויות השבי, תיארה כרוניקה של התאכזרות נטולת שיאים ועל הדרך שחררה אמירה שהייתה צריכה להפוך כבר מזמן למדיניות הרשמית של ישראל
נתניהו יודע איך להציל את המשק, למה הוא עושה את ההיפך?
בממשלה יצטרכו לשבור את הראש ולחשוב איך מאזנים תקציב שנתי שיש בו בור עצום. החדשות הטובות הן שיש אדם אחד שיודע בדיוק מה צריך לעשות. החדשות הרעות הן שבינתיים הוא לא עושה כלום מלבד לשקר לציבור
למה לי פוליטיקה עכשיו? הלילה שבו נפתחה מערכת הבחירות 2024
בעוד רשימת חללי המלחמה מעזה מתארכת, במערכת הפוליטית בישראל אין רגע דל: כולם משפרים עמדות לקראת מה שנראה כבחירות 2024, העיקר שלא יתפסו אותם "עוסקים בפוליטיקה". אמנם לעם הזה מגיע יותר, השאלה היא אם נדע לדרוש זאת
עם חזק רוצה לנצח, אבל בממשלה ובצה"ל עסוקים בתירוצים
מרוב דיבורים על היום שאחרי, על אסטרטגיית יציאה ועל מי ישלוט בעזה, נשכחה צוואתם של הנופלים, כפי שהיא מהדהדת מצפון השומרון ועד לצפון תל אביב: ניצחון בלא תנאי על מי שטבחו בנו. למרבה הצער, נדמה שלא הממשלה ולא צה"ל מסוגלים למלא אותה
השדים העגומים ומכונת הכסף: האם התחיל השיקום של מנצ'סטר יונייטד?
הקבוצה שהפכה לאימפריה בעידן הכסף הגדול, העבירה רבע מהבעלות ושליטה מוחלטת על הניהול המקצועי לידי האיש העשיר בבריטניה. אוהדי הקבוצה שמצפים לבואו של סר ג'ימי, נזכרים בערגה בסר אלכס
ביידן מחבק והשקל מזנק: למה המטבע מתחזק דווקא בימים הכי קשים שלנו?
אפשר להתווכח על היתרונות והחסרונות שבהתמכרות הישראלית לתמיכה אמריקנית. השקל שמתחזק בכל פעם שבה מוכחת עוצמת הקשר, כבר החליט בשבילנו מזמן
באצילות נפש, איריס חיים מחבקת את החיילים שירו בבנה. היא הותירה את כולנו פעורי פה
ובחרת בחיים: אפילו במלחמה שמייצרת כל כך הרבה סיפורים עצובים ומרגשים, הצליחה אימו של יותם חיים לעורר רגשות שכבר לא האמנו שקיימים בנו