רק דבר אחד במשחק הזה הזכיר דרבי חיפאי: התוצאה
העובדה שהתקיים במעמד צד אחד, הייתה הדבר היחיד שדמה לדרבי חיפאי. מכבי כבר כמעט שהסתבכה, אבל אז טעתה הפועל, פעמיים, לחשוב שהיא קבוצת כדורגל. וגם: על מחאות אוהדים בליגה עם שני אצטדיונים
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
העובדה שהתקיים במעמד צד אחד, הייתה הדבר היחיד שדמה לדרבי חיפאי. מכבי כבר כמעט שהסתבכה, אבל אז טעתה הפועל, פעמיים, לחשוב שהיא קבוצת כדורגל. וגם: על מחאות אוהדים בליגה עם שני אצטדיונים
אני עוד לא יורד מהארץ, אבל כן בודק חיים אלטרנטיביים שאולי אפשר יהיה לנשום בהם בלי שהלב יישבר. אלף כמוני שזולגים להם לחו"ל לא ישפיעו על הסטטיסטיקה, ב-10,000 יתחילו לשאול אם זו מגמה, וב-100 אלף כבר אפשר יהיה לכבות את האור. חצי-רילוקיישן, ככה זה נראה
רביב דרוקר לא אשם בכך שהתחקיר המצוין שלו על הדס קליין לא ממש מכה גלים: בערב שבו עולה החשד שנעשה ניסיון לסכל עסקת חטופים על ידי זיוף או גניבה והדלפה, מה כבר אפשר להגיד על הטרדת עד?
יאיר לפיד הוא מרואיין מרתק ורוני קובן (כאן 11) יודע להוציא ממנו דברים שלא ראינו מעולם מפוליטיקאי בכיר. הבעיה היא שהוא רוצה שנחבב אותו יותר ממה שהוא רוצה להיות ראש ממשלה
עצוב שדווקא בנושא הכלכלי, שנוגע לכולנו, לא מתמקדים בצורה מקצועית אלא יותר באיומים בסגנון "תחזיקו אותי" מטעם חבר קואליציה כלשהו שמאיים להפיל את הממשלה. אנחנו מתעצבנים שגולדקנופף מודיע שלא יוותר "על שקל ממה שמגיע לנו", אבל בסוף משלמים והולכים למילואים
המלחמה מתקרבת לסיומה וכל מי שחלם על הכרעה צבאית ברורה צפוי להתאכזב - ממש כמו מי שפנטזו על שלום לפני ה-7 באוקטובר
מעולם לא היו רבים וחלשים כל כך נתונים בידם של עשירים ומנותקים כל כך. לא צריך להיות סוציאליסט ואפילו לא "חברתי" כדי לראות את דיוני התקציב ולהיבהל מרמת הניתוק בין מי שמחליטים על הצעדים הכלכליים לבין מי שישלמו את המחיר
פיטורי טן האח היו צעד מתבקש, אבל מי שחושב שהבעיות של מנצ'סטר יונייטד ייפתרו על יד מנג'ר חדש וכריזמטי, טועה טעות קשה: מועדון הפאר נמצא כבר שנים בתהליך של צניחה חופשית והשיקום צפוי להיות ארוך
הדברים המקוממים של ישי כהן על נטישה המונית של נשים חרדיות את שוק העבודה היו רק השיא של שעת האקטואליה הטובה ביותר שאתם אולי מחמיצים, זאת של קרן מרציאנו
החודש תצביע הכנסת על תקציב 2025 ואיתו הגזירות הכלכליות שנרגיש כולנו בכיס, למה אף אחד לא מדבר על זה? ניר קיפניס, הניר-גן, חושב שהפעם לא רק הפוליטיקאים, אלא גם התקשורת והציבור אשמים - מתוך "וואלה פתרנו"
מהדורות החדשות ומשדרי האקטואלי נעו בין שכול, מוות, יתמות וזיכרון, מה שרק העצים עוד יותר את העליבות בניסיון להעביר את חוק ההשתמטות. אלא שאפילו אל תוך המארג החדשותי הזה, הצליחה קשת להשחיל פרומו
יש לאזרח ישראלי, אפילו אם הוא עיתונאי, את כל הסיבות הנכונות לחבק את חיילי גולני. הבעיה היא שקושמרו הלך צעד אחד רחוק מדי. התקשורת הישראלית סיקרה לאורך כל סוף השבוע את התייצבותה של התקשורת האיראנית לימין המשטר - ועשתה אותו דבר
למה במדינה שנתונה במצב של מלחמה אין די ממ"דים ומקלטים? תשאלו את הפוליטיקאים שהעדיפו לקחת את תקציבי המיגון ולהפנות אותם למטרות אחרות; ואם כבר מדברים על הכסף שלנו, זו הסיבה שבגללה ארוץ לפדות בקרוב את קרן ההשתלמות שלי
"לב שבור לרסיסים", תיעוד הופעותיו של שלמה ארצי בשדרות שלפני המלחמה, עם המפונים בים המלח בתחילתה ועם החזרה ההדרגתית לשגרה בלתי אפשרית, התגלה כסרט שהצליח לדלג מעל תהומות הקלישאה שארבו לו כמעט בכל פריים, והפך כל שיר לזיכרון בלתי נמנע
איך קשורה הידיעה המוזרה על ניסיון השתלטות מחבלים על בסיס הקריה לפייק בעניין החטופים ולטקסים של מירי רגב? חלומו של נתניהו התגשם: כדי להפוך לערוץ טלוויזיה שיש לו גם מחלקת חדשות, לא צריך להוכיח ותק או אמינות, מספיק שיהיה לך גב כלכלי
ההתעקשות של הצבא על כך שחיסול סינוואר לא אירע במקרה, הביא לאחת ההופעות המיותרות ביותר של דובר צה"ל, אולי גם כדי שלא נדבר על הכישלון הצבאי מול טרור הכטב"מים. וגם: למה ההופעה של יאיר גולן צריכה להדאיג את נתניהו, למרות שהיא דווקא מחזקת את הבייס שלו?
היינו אומרים שזה המשחק הכי גדול שיש לכדורגל הישראלי להציע, אבל האמת היא שמדובר במשחק הגדול היחיד: זה שבו מקופלות עשרות שנים של יריבות, שאין גדולה ואיכותית ממנה, למרות שהקהלים של שתי הקבוצות הם דומים מכפי שיהיו מוכנים להודות
חיסול סינוואר הוא בשורה נהדרת למדינת ישראל, אבל גם הישג שכמוהו כז'יטון בקזינו: כל עוד לא המרת אותו לכסף, הוא לא יותר מעיגול פלסטיק. האם נדע מה לעשות כדי לנצח? הדרך שבה איבדנו מומנטום אחרי חיסול נסראללה, אינה מבשרת טובות
היחס לחרדים חייב להשתנות כך שיעצים מאוד את השפעתם על החברה בישראל, אבל גם ישמוט את הבסיס מתחת לרגליה של ההנהגה הפוליטית הנוכחית. המאבק להצלת המשק הישראלי מקריסה כבר שולח צו שמונה לחברה החרדית, ויש מי שיכול להיענות לקריאה הזו
יותר מדירוג אשראי או אחוזי אינפלציה, מה שבאמת צריך להדאיג את קברניטי המשק הוא מצב הרוח הירוד של אזרחי ישראל. מדינה חפצת חיים לא יכולה לאפשר למלחמת קיום להתארך לנצח - המשק דורש הכרעה, בין אם בניצחון מוחץ ובין אם בהסכם
מתחקיר הכטב"ם הקטלני, דרך סיפורן של 36 השעות הנוראיות בכפר עזה ועד לפגישה בין שר הביטחון למשפחות החטופים - מדינת ישראל מציגה: כך אנחנו מפקירים את האזרחים
אמרו לנו שהוא מובס, מוכה ושבור, אבל אמש הוכיח חיזבאללה שהוא מסוגל להיות קטלני. מי אחראי לתחושת האופוריה המסוכנת, למה ישראל נמנעת מהכרעה - וגם התירוץ הישן שתמיד עובד לנתניהו
דנה וייס הפכה מעצר שגרתי של עיתונאי בביירות לדרמה בינלאומית, תוך התעלמות מאירועים דומים בישראל. עדי זריפי נראתה מסכנה במהדורה המוקדמת. ואילו כתבת מגזין אחת בכאן 11 הציגה עיתונאות איכותית והזכירה את הפוטנציאל של שידורי איכות בטלוויזיה הישראלית
מותג העל שנקרא מנצ'סטר יונייטד עובר השמדת ערך איטית מאז נרכש על ידי משפחת גלייזר לפני קרוב ל-20 שנה. הבעיה היא שגם חברת הניהול החדשה, שבה תלו תקוות לתיקון המצב, מצליחה בינתיים להנפיק רק עוד מאותו הדבר
שני אסונות לאומיים פקדו את מדינת ישראל בתוך מספר שעות ובהפרש של 50 שנה. אחד הניב חשבון נפש מידי ששינה לנצח את פני המדינה והחברה, אז איך יכול להיות שהשני עוד לא התחיל?
היחסים בין ישראל לצרפת מעולם לא היו מתוחים יותר, על רקע הדרישה הצרפתית לתגובה סמלית נגד איראן ולהפסקת אש בלבנון. מה עומד מאחורי המדיניות התמוהה של הצרפתים ולמה הם ממהרים להגן על איראן? במילה אחת: כסף
גם אם הפגיעה המתוכננת בהטבות לחיילים משוחררים תתגלה כ"עז" שנשתלה בכוונה בגזירות האוצר, רק כדי להישלף החוצה, יספוג הציבור העובד והמשרת מכות כואבות בכיס, מעשה ידיה של ממשלה שאיבדה כל גבול ובושה
לעמית סגל היה אמש סקופ. טוב, לא בדיוק, אבל ידיעה שהוא היה חייב לשדר כדי לשמור על המקורות שלו בלשכת ראש הממשלה. הבעיה: לחדשות 12 הייתה מהדורה עמוסה ומה שנזכור בעיקר מאותה ידיעה של סגל הוא התגובה החריפה של השב"כ
סוכנויות הדירוג צופות למשק הישראלי עתיד מדאיג, אבל מה שלא מופיע בדוחות שלהן הוא מצב הרוח הלאומי הקודר. מסע בערב החג בין מקומות שבעבר שקקו מחדוות קניות מגלה כי זו לא רק הבטן שלנו שמתכווצת נוכח החדשות, אלא גם הארנק והכיס
"כשנפלו החומות" בגלי צה"ל, שיחת חשבון הנפש של הכתבים הצבאיים, היא מסמך מרתק - גם בגלל הדברים שנאמרים בה על ידי המשתתפים ועוד יותר מכך: בגלל מי שבחרו שלא להגיע. דעה