ריינה מן: סיכום השבת עם הצעת טרייד לשרון מימר
על הווידיאו שהיה לכוכב המחזור, על השער המרהיב של תורג'מן, על הצרות של הגדולות, הדילמה של גיא מלמד ואפילו החלפה בין טן האח למאמן היציב ביותר בכדורגל האירופי

עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
על הווידיאו שהיה לכוכב המחזור, על השער המרהיב של תורג'מן, על הצרות של הגדולות, הדילמה של גיא מלמד ואפילו החלפה בין טן האח למאמן היציב ביותר בכדורגל האירופי
עזבו פוליטיקה ובחנו את השירותים שהאזרחים מקבלים מהממשלה. האנשים העובדים משלמים מסים של שליש עד חצי מהשכר ומקבלים הידרדרות בכל אפיק - מתאונות דרכים, דרך חינוך ועד פשע. תוך פחות משנתיים הפכה ישראל ממודל לחיקוי למדינה שמתדרדרת במהירות לרמה של עולם שלישי
זה התחיל עם האב השכול אלחנן דנינו שהעמיד את נתניהו מול המראה ונמשך עם מכתב זועם של שר הפנים משה ארבל. ש"ס עוד לא מערערת את הקואליציה, אבל כבר מתחילה לחשוש שהישארות בממשלת נתניהו גורמת לה לא פחות נזק מאשר פירוקה
אתמול התברר לאזרחי ישראל שקופת המדינה אינה ערוכה לאפשרות של מלחמה בצפון ומתייחסת אליה כאל אסון תיאורטי ולא כאפשרות שהופכת למעשית מיום ליום. מי יממן גבורות ישראל? בלי להבהיל, כנראה שאתם והחסכונות שלכם
לפי העין, לפי הלב
יש דאגות מובנות, יש כעסים מוצקים, יש פחדים קיומיים, אבל אם לשים את האצבע על דבר אחד שנכנס לחיי בשנה החולפת, הרי שזהו העצב. איך זה שלהיות ישראלי נהיה עצוב כל כך? ניר קיפניס מסכם שנה ל-7 באוקטובר
היה מצופה ממי שכשלו בעבר בתחזיות הבחירות שלהם שיהיו זהירים יותר, אבל באולפנים בארה"ב ובישראל כבר הכריעו: האריס ניצחה את טראמפ בעימות, אפילו בנוק-אאוט. למה התקשורת, לא רק בישראל, נופלת לאותו הבור בכל פעם מחדש?
המילים ששמע נתניהו מהרב אלחנן דנינו אינן חדשות. מה ששונה הפעם הוא מי שמשמיע אותן וניצב במקום הכי רחוק מקפלן. לא פחות מדהימות מהמילים, הן התשובות של ראש הממשלה: הוא נגד שאר העולם, מחמאס דרך האמריקנים ועד לצה"ל. הוא הקורבן, הוא החייל הגיבור הוא האח השכול
שני האירועים הביטחוניים הבולטים של הלילה מוכיחים עד כמה התנהלות ללא אסטרטגיה ברורה, רק גורמת לישראל להסתבך בדרך ללא מוצא. בנסיבות האלה, מדהים להיזכר במופע של נתניהו בשבוע שעבר: כמה קצר היה האפקט שלו
בין הריאיון עם נדב ארגמן - האייטם המרכזי באולפן שישי - לבין המתיחות סביב הר הבית שפתחה את חדשות סוף השבוע, חיברה הידיעה שהסעירה את הרשת במהלך סוף השבוע. חדשות 12 שידרו את כל השלוש, אבל החמיצו את הקשר ביניהן
יש נימוקים טובים לתמוך בעסקה שתתפרש כניצחון חמאס ונימוקים טובים להתנגד לה. הבעיה היא שבשום מקום לא מתקיים דיון ענייני בהשלכותיה. מי שיש לו אינטרס למנוע שיח אמיתי, הוא גם הסיבה לכך שהימין, שזכה לניצחון בדעת הקהל, יפסיד בגדול בקלפי
בזמן שרובנו היינו שקועים בוויכוחים אחרים, הציג בצלאל סמוטריץ' את ראשי הפרקים של תקציב 2025. המשותף לכולם: סיכוי נמוך עד אפסי לביצוע. בור של 250 מיליארד שקל מחכה שימלאו אותו, הציבור שנושא גם היום בנטל צריך להבין: הולך להיות יותר גרוע
לפעמים נדמה שנתניהו משקר, כפי שעשה אמש לאורך 40 דקות, רק כדי שנעסוק בכזביו במקום בעובדה שבנאום שלו לא הייתה אף בשורה. מה כן היה בו? הבטחות סרק - שטרות שהוא מסוגל לפזר, אבל בשום אופן לא מסוגל לפרוע. נתניהו חזק מול משפחות החטופים, אבל חלש מול סינוואר
בשיתוף בירה שקמה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
את אנשי הגרין פאב של קיבוץ ניר עם הכרנו עד עתה רק באירועים. השבוע התלווינו אליהם עם "לגימה של שקמה" לכניסה ראשונה לפאב שעמד סגור מאז ה-7 באוקטובר וגילינו שלמקומות עם אופי יש כנראה משהו שמנצח את הזמן
מדהים היה לראות את הפערים אמש בין הערוצים 11, 12 ו-13, לבין ערוץ 14. אם פעם היה מדובר על פרשנות שונה לאותה מציאות, הרי שהיום זהו מאבק בין מי שמנסים להפריד בין כותרות אובייקטיביות לפרשנות מוטה, לבין מי שמשווקים לצופים מציאות מדומה
החדשות הנוראיות על הירצחם של שישה חטופים רק מעצימות את הזעם על ההמצאה המכונה "ציר פילדלפי", שיא פיקטיבי של דיון לא ענייני שמתקיים כאן כבר כמה חודשים. זה לא רק שלממשלת ישראל אין יכולת לקבל החלטות נכונות, אין לה אפילו יכולת לנהל דיון ענייני
זה החל כמשדר תמוה, עם אווירת רטרו מחויכת והתפתח להיות מועמד רציני לפרס תכנית הטלוויזיה הגרועה ביותר ששודרה אי פעם בישראל. במשך קרוב לשעתיים עשה רפי גינת במסך כרצונו, עד שכל מה שהתחשק לי בסיום היה לחבק את אבו חסן
גם בתוך האמירות התמוהות של מסמוטריץ', הודעה על תוספת של מיליארדי שקלים לתקציב "מבלי להגדיל את הגירעון" היתה תמוהה במיוחד. אז או שסמוטריץ' קוסם, או שהוא משקר ביודעין, או שהוא בטוח שכולנו מטומטמים. מה שבטוח: על מדיניות ה"כלכלה בעזרת השם" כולנו נשלם. ביוקר
ביום ראשון יתקצרו שעות העבודה במגזר הציבורי. זהו הישג מבורך לעובדים, שראוי להרחיבו גם למגזר הפרטי. ביום ראשון תחל גם שנת הלימודים ויסתיימו ה"קייטנות" הפיראטיות במקומות העבודה. תתפלאו, אבל גם את הבעיה הזאת אפשר לנצח בעזרת ההסתדרות
סדרה של אירועים שוליים מהשבוע האחרון, צריכה להדאיג לא רק את מתנגדי נתניהו, אלא גם את מי שמייחסים לו גאונות. מה גורם לראש הממשלה לפעול אפילו נגד האינטרס האישי שלו?
הכישלון המהדהד של "פיילוט הביטקוין" שערכה רשות המסים, עלול להיות תמרור אזהרה ראשון בדרך להגשמת הפנטזיה של שר האוצר: פריצת מסגרת התקציב ללא העמקת הגירעון
המחלוקת בין משרדי החינוך והאוצר היא עמוקה ונוגעת לשאלות מהותיות בהרבה מאשר "רק" שכר. אלא שנוכח מציאות הזויה, חייבים שני הצדדים להגיע לפחות להבנות לשעת חירום, כדי למנוע עוד מערכה על גבם של תלמידי התיכון, שחוו על בשרם את שיבושי הקורונה והמלחמה
דני קושמרו כעס, אבל דווקא שתי כתבות שקטות ועצובות מהגליל המערבי ומהגליל העליון, סיפרו טוב מכל את סיפור קריסתו של חבל הארץ שהופקר לחסדי חיזבאללה
חסן נסראללה משקר, אבל מה בקשר לדובר צה"ל? אם הוא משקר זה חמור ואם הוא אומר את האמת - ורוב הטילים שסוכלו בתקיפת צה"ל נועדו לירי לצפון, הרי שזה גרוע עוד יותר. ממשלת ישראל, בשיתוף צה"ל, דוחה עימות בלתי נמנע, וכולנו נשלם ביוקר. כמו בדרום
אווירה של "כוננות עם שחר" בערוץ 12, התפתחה למה שנראה כאזעקת-שווא. העובדה שמבחינת הציבור הישראלי לא קרה כמעט כלום, גרמה לפרשן הצבאי להתפרץ בשידור חי. עוד קודם לכן, הדגימה מירי רגב, באולפן הפטריוטים, את המלכוד שאליו נקלעו כל שרי הליכוד
אהדת כדורגל היא עסק חמקמק: יש בו חיפוש אחר זהות, שאיפה לאיכות, ניסיון שמלמד שאנחנו האוהדים לא שונים כל כך אלה מאלה - והשנה גם כמיהה לנורמליות, מהולה בגעגועים לאוהדים שאינם כבר אתנו. ליגת העל יוצאת לדרך
המצב הבלתי נסבל בצפון הוא לא רק ביטוי לאוזלת ידה של הממשלה, אלא בעיקר כאין וכאפס לעומת מה שצפוי לנו בעתיד, אם לא נתעורר ומהר. מדהים באיזו קלות שכחו בליכוד של נתניהו את מורשת בית"ר של ז'בוטינסקי
לראות ולא להאמין: צה"ל שהפקיר את ביטחון ישראל ב-7 באוקטובר, חוגג את השבת גופותיהם של 6 חטופים כאילו היה מדובר במבצע אנטבה. כשזה קורה במקביל להחלטות מקוממות של ממשלה שהפקירה את הצפון, מתעורר חשד שמא לא איבדנו "רק" את הביטחון, אלא גם את זכות הקיום
הפקדת מירי רגב על טקס הזיכרון הממלכתי ל-7 באוקטובר היא כה מקוממת, עד שגרמה אפילו למי שהגן על עמדת נתניהו בנושא החטופים, להכריז שהטלוויזיה לא צריכה לשדר את מה שעלול להפוך למופע תעמולה
זכותו של אדם להחזיק בהשקפה משלו על החיים, שמרנית וארכאית ככל שתהיה. הבעיה היא שהאיש שירש קופה ציבורית מתפקעת והפך אותה לחור שחור, מתנגד ופועל נגד שוויון הזדמנויות, וכך גם הממשלה הכושלת שהוא חלק ממנה