75 השנים הראשונות של ישראל הן סיפור מדהים, אבל כעת יש בפניה אתגרים שונים לחלוטין, מגלובליים (משבר האקלים) עד פנים-מדיניים (הפוליטיקה הישראלית). אם לא נגלה אחריות, כשנציין 100 שנה החגיגות יתחלפו באירועים קודרים יותר
ראש הממשלה הוא אמן הדיבור בכפל לשון: הוא מדבר לאמריקאים כאילו היה אהרון ברק, אבל במקביל ממשיך לקדם חקיקה מסוכנת. בטקסים הוא קורא לאחדות, אבל מעודד להשתתפות בהפגנות של שנאה. הבעיה היא שבשוק ההון כבר לא קונים את זה - ועל כך כולנו נשלם ביוקר
בשנת 2022 חל גידול של כ-10% בפתיחת תיקים לחדלות פירעון - היקף חובותיהם הכולל הוא עומד על כ-25 מיליארד שקל. גל ההתייקרויות מעלה חשש לשיטפון של ממש. גל ההתייקרויות הנוכחי לא מוסיף סיבות לאופטימיות
מדינת ישראל מסייעת רבות לפצועי צה"ל, אך לא תמיד מעניקה להם חבילה כוללת שתספיק לחזרתם לחיים מלאים. הכותב, שנפצע קשה במבצע צוק-איתן, בעת שירותו ביחידת דובדבן. חושב שהגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הנושא
אפילו זיכרון קולקטיבי הוא אקט של בחירה. אפשר להחליט שאנו זוכרים את מה שיוביל לשנאה, לאומנות וגזענות או להחליט שאנו שואבים מהזיכרון את ההשראה לעצב עתיד טוב יותר, כזה שינסח חזון שייחבר בין כולנו
ביום העצמאות ה-75, מביט ח"כ עודד פורר, שר החקלאות בממשלה הקודמת, בתקציב המדינה שאושר בקריאה ראשונה בכנסת ולא מאמין: התקציב מעודד בטלה, מסיג לאחור את החינוך וסוגר את המשק בפני אפשרויות להורדת יוקר המחיה
שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים הביאו אתמול "בשורה" לציבור. הבעיה היא שמדובר בלא יותר מספין שנועד להסוות מחדל ולהציג החלטה של הממשלה הקודמת שהם "שכחו" ליישם, כצעד נועז למלחמה ביוקר המחיה. הסיפור על נקודת הזיכוי שהפכה נקודה למחשבה: מתי נראה את הכסף החזרה?
ישראל היא עדיין מקום בטוח לעשות בו עסקים, בזכות המדיניות הכלכלית של הממשלה הקודמת, כך קבעה סוכנות הדירוג מודי'ס, שהורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", למרות שהשאירה את הדירוג עצמו ללא שינוי. אם תימשך החקיקה המשפטית, אין ספק שהדירוג יפגע
שיעור האינפלציה ודירוג האשראי של ישראל הם מדדים חשובים, אבל הם לא הבעיה של המשק הישראלי בעת הזאת. הבעיה היא משבר האמון בין המוסדיים למנכ"ל, או בשמם המוכר יותר: בכירי המשק וראש הממשלה. כל עוד המשבר הזה לא ייפתר, יהיה פה רע - לכולם
מי שרוצה להעריך את השפעת דברי נתניהו אמש, יכול ידמיין ששמע את נאום מנכ"ל החברה הציבורית שנקראת "ישראל", באוזני בעלי המניות שלה. מה היה קורה לאותה מנייה - האם הייתה עולה, או מתרסקת?
תורת ההונאה היא מונח כלכלי שהוגדר בספר שנכתב על ידי זוכי פרס נובל ומציע הסבר פשוט לכוחות שמחוללים משברים כלכליים. לא תאמינו, אבל התיאוריה מסבירה יפה אירועים אקטואלים, מקריסת סיליקון ואלי בנק בארה"ב ועד למהפכה המשפטית בישראל
בזמן שכולם טרודים בהבשלת המהפכה המשפטית, החברה הישראלית השתחררה מהתבניות הישנות, כשהמחאה יצרה גושים חדשים ושונים מאלה שהכרנו. איך זה קרה ומה עוד צפוי לקרות בהמשך?
אחד תם: ראש הממשלה מצדיק את מעורבותו במהפכה המשפטית בטענה שישראל במשבר לאומי, אבל במקביל טוען שזה הזמן להשקיע בישראל. בחינה של המהלכים הכלכליים של ממשלתו מלמדת על כאוס מוחלט לא רק בביטחון. אז לאיזה נתניהו להאמין?
המספרים לא משקרים: הממשלה שכונתה "ממשלת האחים המוסלמים" עשתה למען מיגון הצפון הרבה יותר מממשלת "ימין מלא-מלא": בתקציב שבהעברתו בכנסת התגאה שר האוצר, נשאר רק חמישית מהתקציב השנתי שנועד למיגון הצפון. ככה זה כשמנסור עבאס דואג למיגון יותר מנציגי הימין
מיד לאחר פרסום החלטת הריבית של נגיד בנק ישראל, הסתער עליו השר שלמה קרעי והאשים אותו, החזיקו חזק, בכך שהוא "אובייקטיבי". מילא שהציוץ משקף חוסר הבנה מינימלי בכלכלה, לכך כבר הורגלנו. הבעיה היא שהוא משקף את רוח התקופה: פופוליזם זול שאין מאחוריו מאום
