הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם: כמעט 100 מיליארד שקל נמחקו כבר מחסכונות הציבור, הדולר המתחזק מקפיץ את יוקר המחיה, הכלכלנים הבכירים מזהירים שזוהי רק ההתחלה והאיום הבטחוני מתעצם. מה עשה נתניהו? התמקד בחקיקה פרסונלית וקושש צילומים באירופה כאילו היה תייר יפני
מנהיגי המחאה הם לא הסטודנטים של 2011 שלא ידעו איך לתרגם הפגנות להישגים. להפך, הם המנהלים הכי טובים שיש לעם ישראל להציע. הם לא זקוקים לפוליטיקאים שיתרגמו את החששות שלהם לרפורמה בהסכמה. גנץ ולפיד, נכשלתם. זוזו הצדה ותנו למומחים-המוחים לעבוד
נתניהו סיפק להסתדרות ולמגזר העסקי את התירוץ להשבתה כללית חסרת תקדים של המשק. דבריו מאתמול היו מעט מדי ומאוחר מדי, והוא כבר אינו מנהל את האירועים אלא רודף אחריהם. אם לא יבטל לחלוטין את הרפורמה, המצב רק ילך ויחמיר
אירוע החודשים האחרונים ובעיקר 24 השעות החולפות, מבליטים את כוחה של המחאה העממית בישראל, מצביעים היכן נמצא מרכז הכובד ומחזירים את העוצמה לידי ציבור שנשחק ושתק במשך שנים
האם בית עסק ששילם כספים כדי לממן את המחאה זכאי להחזרים? עקרונית אין מניעה להכיר בתשלום זה כהוצאה ולהפחיתו מההכנסה החייבת של העסק, אבל הרשויות עשויות לטעון אחרת, עד כדי אפשרות לרישום פלילי. מה צריך לעשות ומהי החשיפה?
הבעיה המרכזית שניצבת בפנינו עתה היא השיח המסלים במסגרתו כל מי שמבקש להביא להידברות סביב החקיקה המשפטית, סופג ביקורות חותכות שמחסלות את הסיכוי לשיח אמיתי שהאלטרנטיבה היחידה שלו היא חורבן. טור דעה יוצא דופן של מייסד ומנכ"ל "למונייד"
מסיבת העיתונאים המוזרה שקיים אמש שר האוצר לא נועדה לפרסם מהלך פורץ דרך בתחום יוקר המחייה, אלא להלבין את המהפכה המשפטית ולהרדים את המחאה. החלטת הממשלה "לרכך" את המתווה ולהציגו כ"רפורמה-לייט", לא תשכנע את המגזר העסקי
חוק החסינות, למרות שמו, הוא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות ללוחמי צה"ל, שהיום נהנים מהגנת החוק הבינלאומי רק בשל היעדר חסינות גורפת. במקרה של טייסי התעופה האזרחית, רבים מהם יוצאי יחידות קרביות בחיל אוויר ומחוצה לו, מדובר בחוק שעלול לגרום להם להפסיק לטוס
2022 היא ככל הנראה השנה הטובה ביותר למערכת הבנקאית בישראל. רווח מצרפי של עשרות מיליארדים, זינוק של עשרות אחוזים ברווח הנקי לעומת 2021 ודיבידנדים של מיליארדי שקלים. העלייה ברבית, שגורמת לבנקים בארה"ב לקרוס, גורמת לבנקאים שלנו לחייך. אז למה הם מפחדים?
נגיד בנק ישראל ידוע כאיש מתון ושקול, שנזהר מהתבטאויות קיצוניות בזירה המקומית. אז למה הלילה הוא שבר שתיקה דווקא ברשת תקשורת זרה והתריע מפני השלכות הרפורמה? כנראה בגלל שראש הממשלה, שלא סופר את הביקורת מבית, רגיש מאוד למה שאומרים עליו בעולם
מה משותף לשני הבנקים שקרסו, מהם ההבדלים ביניהם, מדוע הנשיא האמריקאי מיהר להתערב, האם ישראלים הפסידו כסף - וכמה, ואם כבר ישראל: מה הלקח שאפשר ללמוד מהתהליכים בארה"ב? ניסינו לעשות סדר בבלגאן
בין אם הם תומכים ברפורמה או מתנגדים לה, הגיע הזמן שנשמע את קולם של מי שרואים עצמם לא כפקידים אלא כשומרי הסף והקופה הציבורית, כלכלני האוצר. מה משתק אותם? כנראה הדאגה למשרה ולפנסיה
מדינת ישראל משולה לילד שקיבל הערה ביומן, אבל כשבא להחתים עליה את אמא או אבא, גילה שאין בנמצא הורה אחראי. מה אומרת האזהרה החריגה של סוכנות הדירוג ולמה היא צריכה להדאיג בעיקר את מי שהצביעו בעד ממשלת הרפורמה?
האזהרה של ניר ברקת לכלכלנים לפיה יזהרו מלהעלות מחירים, מלמדת גם על מידת כשירותו להיות שר הכלכלה, אבל לא פחות מכך על זה שהמהפך הושלם: הליכוד הפך למפלגה סוציאליסטית
המתח סביב המהפכה המשפטית מתעצם, אבל המשקיעים מבית ומחוץ לא ממתינים לראות מי יהיה האחרון שיכבה את האור. במיוחד כאשר בסוף השבוע קיבלנו סוף סוף תשובה לשאלה: למה נתניהו לא מתערב כדי להציל את הכלכלה?
האם הרפורמה המשפטית תשפיע גם על היקף התרומות לעמותות אזרחיות? שלומי תורג'מן, מנכ"ל חברת אטלס האוספת מודיעין פילנתרופי לעמותות, מציג את הנתונים ומסביר עד כמה הנזק יהיה גדול, אם בכלל
עוד בימים הראשונים של הרפורמה, כשהזהירו כלכלנים מפני השלכותיה הפוטנציאליות על כלכלת ישראל, מיהרו רבים מתומכיה ללגלג על הביקורת, רק שהמספרים לא מבינים ספינים פוליטיים, והעובדות הן שהשקל הנחלש כבר מעורר גל התייקרויות לקראת פסח, שבו נאכל בעיקר מרור
