כשלא בונים תשתית חזקה, החומה נשברת ברגע של משבר
מדינת ישראל ידעה להתפרנס היטב מהפריחה בתעשיית ההייטק המקומית, אבל ככל הנראה לא השכילה להיערך ליום שבו הקטר ייעצר
מדינת ישראל ידעה להתפרנס היטב מהפריחה בתעשיית ההייטק המקומית, אבל ככל הנראה לא השכילה להיערך ליום שבו הקטר ייעצר
הארכת ההפחתה (הזמנית) של הבלו על הדלק, באותו היום שבו מחליט בג"ץ שלא להחליט, מלמדת על מה שהפכנו להיות: ממדינה של יוזמים למדינה של דחיינים. אין כמעט תחום בציבוריות הישראלית שנקי מהמחלה הזאת, כולל מקומות שבהם נדרשת החלטה ברורה
ממשלת נתניהו דואגת לרפד יפה את הכיסים של השותפות הקואליציוניות, מהימין הקיצוני ועד לחרדים, אבל פוגעת בקלות בליכודניקים הנאמנים. במציאות כלכלית סבירה זה עוד היה עובר, אבל כשהמשכנתא חונקת והקניות בסופרמרקט בלתי אפשריות, המחאה תגיע גם אליהם
הירידות בבורסה בעקבות ביטול עילת הסבירות ודוחות חברות הדירוג מוד'יס ו-S&P הם אמנם כאבים, אבל יש תיקונים שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר, כי בטווח הארוך נשלם מחיר גבוה הרבה יותר
כמו תלמיד שהשיג ציונים טובים אבל נכשל בהתנהגות ונזרק מבית הספר, ככה הכלכלה הישראלית: מתריסה נגד ההערה ביומן שקיבלה מסוכנות מודי'ס ומנופפת בהישגי העבר. הבעיה היא שעם כל הכבוד למדדים, בלי אמון אין כלכלה
חשבתם שחצי השנה האחרונה הייתה רעה לכלכלה המקומית? עוד לא ראינו כלום: דירוג האשראי של ישראל ירד ויכניס את המשק לסחרור. איך נראה גיהינום כלכלי והאם יש לנו עדיין סיכוי להינצל ממנו, לפני שתתחיל הנהירה אל הבנק?
יוזמת הפשרה שהציג יו"ר ההסתדרות התקבלה על ידי מרבית ראשי האופוזיציה, אבל נדחתה על הסף בידי הליכוד. האם זה אומר שהמשק בדרך לשביתה כללית? בכלל לא בטוח. לפחות עוד לא. מה שבטוח הוא שבינתיים בר-דוד הפך לשחקן מרכזי בהוויה הישראלית
את המחאה כנגד המהפכה המשפטית מובילים אנשים מוכשרים ומחויבים, אבל בעוד הצד השני מגדיר במדויק את היעדים וחותר להשגתם, מרבית המוחים לא סגורים על מה הם רוצים בדיוק - וזו הבעיה העיקרית של המתנגדים למהפכה. אם לא יסמנו מטרות, לא יוכלו להישען עוד זמן רב על ססמאות
הבדיות שהפיצו בקואליציה לגבי ההשלכות הזניחות-לכאורה של ביטול עילת הסבירות מדאיגות, אבל כשהפייק נוגע לענייני כלכלה, הכיס שלנו בסכנה
אמש החליפו שר התקשרות והשר הממונה על החברות הממשלתיות מכתבים שנועדו לחמם איש את רעהו, אחרי שנפסלו מינויים הזויים שניסו לקדם. מילא שהמעשה שלהם הוא אלים ומסית, אבל כשהוא מתבצע ביום השנה לפטירתו של זאב ז'בוטינסקי, הוא מעיד על השלמת המהפך: הליכוד הפך למערך
האחדות שהפגינו אמש שר האוצר ויו"ר ההסתדרות מכסה על דילמות לא פשוטות של שניהם ביחס לחקיקה ולמחאה. שר האוצר שמח לתחזק את הישיבה על הגדר של ההסתדרות, אבל גם הוא וגם בר-דוד מבינים שבקרוב הוא יצטרך לקפוץ ממנה
בנימין נתניהו עומד בראשות ממשלה שחרטה על דגלה, לפחות לכאורה, לשים את הפריפריה במרכז, אבל כשהבריאות שלו במרכז, הפריפריה יכולה לחכות
אולי מוקדם להגיד בביטחון מלא שמדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל עצרה את האינפלציה, אבל אפשר לקוות שפרופ' אמיר ירון הרוויח קצת שקט מפני הביקורת הפוליטית-פופוליסטית שנמתחה עליו לאחרונה
לא בכדי נעדרו נציגי הליכוד מטקס האזכרה ליצחק שמיר: ההתעקשות של נתניהו על קידום החקיקה המשפטית, למרות אזהרות הכלכלנים, למרות בקשות האמריקאים ובניגוד להבטחות שנתן לסוכנויות הדירוג, מצדיקה את הכינוי שהדביק לו בשעתו ראש הממשלה ומנהיג הליכוד
מדינת ישראל עוד בפלוס, אבל התדמית שלה כבר במינוס חמור: מארץ זבת חלב, דבש וסטרט-אפ, למדינה שאיש לא רוצה לעשות אתה עסקים. תקראו לזה רפורמה, תקראו לזה הפיכה, רק קחו בחשבון שמה שזה לא יהיה - רמת החיים שלנו עומדת לרדת בחדות
לפני כמה חודשים ,כשהורדת דירוג האשראי של ישראל עמדה על הפרק, התגייס כל מי שרק יכול היה ללחוש על אוזן האנליסטים להסביר שזה לא באמת יקרה. אבל לשקר אפשר רק פעם אחת: הנזק האמיתי של החקיקה ללא הסכמה נמצא כבר מעבר לפינה
זה היה אמור להיות הערב של פרופ' ירון, אבל התוצאות היו עגומות: לא רק שהניסיון להישאר מחוץ לשיח הפוליטי כשל, הוא אף אותת שהריבית במשק אינה רק פרשנות מקצועית לנתוני אמת, אלא מושפעת גם משיקולים נוספים - נתון שעוד יחזור אליו כבומרנג, אם יצטרך להעלות אותה שוב
בעוד רוב העסקים בישראל יושבים על הגדר, בחרה רשת ביג לקפוץ ממנה אל צד המחאה. חבל שהיא לא שמה לב לכך שהשבתה כפויה כמוה כרפורמה ללא הסכמה. בינתיים ביג קצת ירדו מהעץ - וטוב שכך
המשק הישראלי חזק, אבל שילוב של קרע מבית ואיום בטחוני מחריף מבחוץ, עלול להיות "סערה מושלמת" שתמוטט אפילו אותו. לנתניהו אין שליטה על גחמות חיזבאללה או חמאס, אבל בזירה הפנימית, הגענו לשבוע שבו הוא מוכרח לעצור, רגע לפני הקריסה
שקשוקת יוקר המחיה: שרי הליכוד מדברים על המחויבות למאבק, אבל בפועל מאלתרים - ובמקום רפורמות אמיתיות, שולפים פתרונות נקודתיים שלאורך זמן לא יורידו מחירים
לחלק משרי הליכוד נמאס להמתין למהפכה המשפטית, אז הם מיישמים אותה בשטח, בשורה של מינויים פוליטיים ובניסיון להלך אימים על שומרי הסף. כך שעושה השר דוד אמסלם, שבטוח שרשות החברות היא מכשיר למינויים פוליטיים