התוכנית הזאת היתה אמורה לשים סוף ליוקר המחיה. מה קרה מאז?
כמעט שנה עברה מאז שנכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אלא שישראל נותרה אחת המדינות היקרות בעולם, ופערי המחירים לעומת אירופה חוצים את רף ה־100% כמעט בכל קטגוריה

כתב המתמחה בסיקור תחומי הצרכנות, הכלכלה והקמעונאות. עוסק בניתוח מגמות שוק, ביצוע מחקרי שוק וסקרים בתחום ההתנהגות הצרכנית, תוך התמקדות ביוקר המחיה ובהשלכותיו על הצרכן. מרצה בתחומי התנהגות צרכנים ואסטרטגיה שיווקית, מכהן כמנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות
כמעט שנה עברה מאז שנכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אלא שישראל נותרה אחת המדינות היקרות בעולם, ופערי המחירים לעומת אירופה חוצים את רף ה־100% כמעט בכל קטגוריה
מהמדף הבסיסי בסופר ועד לקונדיטוריות שמגישות סופגניות בוטיק: חג החנוכה חושף פערי מחירים קיצוניים על אותו מוצר בדיוק - אבל עם עטיפה שונה
הקבב, מאכל עתיק שהחל באוהלי הרועים של מרכז אסיה, הפך לסמל קולינרי עולמי ולנושא לגאווה ולאיבה בין עמים. בישראל הוא משקף את פערי המחירים והתרבות: משיפוד ב-11 שקלים ועד חוויית יוקרה ב-50
דווקא בין חגי תשרי לעונת המבצעים, כשאין הנחות או חגים, נרשמה התייקרות ממוצעת של כ-11.4% במוצרי הצריכה הנפוצים בישראל - טחינה, ממרחים, שמפו ומיונז בראש רשימת העליות, לצד ירידות נקודתיות ברשתות אחרות
הציבור החרדי עבר בעשור האחרון שינוי צרכני עמוק - ממיקוד בחיסכון ובמחירים נמוכים למודעות לאיכות, חוויית קנייה ומותגים בינלאומיים. סקר חדש מצא פער של 21% בין הרשתות החרדיות, כאשר המקום הראשון אולי יפתיע אתכם
שוק העוף הישראלי מציג בכל שנה את אותה תמונה: הנחות אגרסיביות לקראת החגים, ואחריהן עליות מחירים חדות. הנתונים חושפים פערים של עשרות אחוזים בין הרשתות, ושוק שבו הצרכנים מאמינים שיש תחרות - אך בפועל לכודים במעגל אינסופי של מבצעים והתייקרויות
בעשורים האחרונים הפכו העגבניות המרוסקות ממוצר בסיסי וזול למוצר ממותג ויקר. למה זה קורה? מסתבר שלנו יש חלק גדול בזה
יוקר המחיה בישראל אינו תוצאה בלתי נמנעת אלא נובע משוק פרוץ, רגולציה חלשה ואדישות ציבורית, כשהצרכנים ממשיכים לשלם מחירים גבוהים אף כשהעלות בעולם יורדת. עכשיו מדובר במחירי הביצים שהתעדכנו אוטומטית, והממשלה לא עושה כלום בשביל למנוע את זה
רשתות הענק הופכות בשנים האחרונות לחנויות כלבו שמציעות לא רק מזון, אלא גם מוצרי חשמל, אופנה וצעצועים - הכל תחת קורת גג אחת. והמחירים? הרבה פעמים תחרותיים
הנתונים מחגי תשרי חושפים כי למרות שהישראלים ניסו לחסוך, סל הקנייה דווקא התייקר ביותר מ־8%, וכל רשתות המזון העלו מחירים
סל הקניות הישראלי התייקר בכמעט 10% בשנתיים, אבל מאחורי המספרים מסתתרים תהליכים פסיכולוגיים: הצרכן התרגל לשלם, היצרנים למדו שלא חייבים להוזיל, ורק הירקות והדגים מוכיחים שתחרות אמיתית עדיין עובדת
זה לא שבר בקו ייצור ולא תקלה לוגיסטית, אלא מהלך מתוכנן היטב. כך משתמשות המחלבות במוצרי הפיקוח כדי לעורר תחושת מחסור, לייצר לחץ ציבורי ולהכשיר את הקרקע לעליית מחירים. זו לא טעות, אלא דפוס קבוע של שליטה כלכלית באמצעות תודעת מחסור
בעוד הישראלים מתכוננים לעל האש המסורתי של חג הסוכות, רשתות השיווק יוצאות לקרב מחירים אגרסיבי במיוחד - מבשר ועד בירה, מפחם ועד כלים חד-פעמיים. הנתונים מגלים פערים של עשרות אחוזים
הישראלים קונים פחות מוצרים אך בוחרים אותם בקפידה, מוכנים לשלם יותר על איכות ומתכננים קניות בעזרת טכנולוגיה והשוואות מחירים - ונוטשים את הסופרמרקטים לטובת השווקים. המגמה משנה את פני הקמעונאות בכך שהיא מאלצת את הרשתות הגדולות להתחרות על הלקוחות
חגי תשרי 2025 מתקיימים על רקע יוקר מחיה מתמשך, כשהצרכנים הישראלים לומדים לקנות פחות אך מחושב יותר, בעוד רשתות המזון נאבקות להציג הוזלות ומבצעים ממוקדים מבלי להוריד בפועל את המחירים. עם סיום החגים, קיים חשש מתיקון חד כלפי מעלה שיתבטא בגל עליות מחירים חדש
בעשרים השנה האחרונות התרבות הקמעונאית בישראל השתנתה: רשתות מזון פתוחות שבעה ימים בשבוע ומציעות מגוון רחב וחוויית קנייה - אך במחירים גבוהים ב-10%-25% לעומת הרשתות המוזלות. סאלח דבאח הכי זולה, טיב טעם הכי יקרה
רשת נטו חסכון פותחת סניף ענק בבאר שבע, ארבעה חודשים בלבד לאחר שמלחמת המחירים של קרפור טלטלה את העיר והביאה להוזלות חסרות תקדים. המהלך צפוי להעצים את התחרות מול רשתות ותיקות, עם פוטנציאל להוזלות נוספות במוצרים בסיסיים - במיוחד לקראת חגי תשרי
צריכת היין בישראל אמנם נמוכה יחסית לאירופה, אך נמצאת במגמת עלייה עם שוק שמשלב ייצור מקומי, ייבוא וייצוא. לצד הצרכן המסורתי שרוכש יין בעיקר בחגים, מתפתח דור שמאמץ את תרבות היין כחלק משגרת היומיום, מה שיוצר פערים בצריכה אך גם פוטנציאל צמיחה גדול עבור היקבים
סקר חדש מגלה שהקנייה בסניפים הגדולים מחוץ לעיר אינה תמיד משתלמת: החיסכון במחיר מתאזן עם עלויות דלק, זמן ופיתויים שמובילים לרכישה מיותרת. משפחות קטנות ירוויחו מהקנייה קרוב לבית, גדולות - מתכנון מוקדם ומרוכז
עם פתיחת סניף ענק בתלפיות, הרשת הצרפתית מתמודדת מול האייקון המקומי ומציפה את העיר במבצעי ענק | ומי מרוויח? הצרכן הירושלמי
בת ים הפכה בשנה האחרונה לזירת קרב אמיתית בין רשתות הקמעונאות הגדולות בישראל. מה שהחל ככניסה של רשת נטו חסכון לעיר התפתח למלחמת מחירים מקיפה שמשפיעה על כל תושב ותושבת
שמן הזית הפך לסמל יוקרה ובריאות, אך דווקא בתחום שימורי הטונה הוא נדחק לשוליים. מבצעים, הרגלי צריכה והעדפת החברות לחסוך בעלויות מובילות לכך שדווקא הטונה הפופולרית נמכרת בעיקר בשמן צמחי
הקרפיון נעלם מהשולחנות, הסלמון והמושט שולטים, והצרכנים מנסים לאזן בין יוקר המחיה לבין הרצון להגיש מנות פרימיום שיצטלמו יפה לסטורי
מאחורי המחסור המדומה בחלב עומדת אסטרטגיה שלמה שנועדה לגרום לכם לשלם יותר. כל זאת, מאז שהממשלה ניסתה להגביר את התחרות בשוק מוצרי החלב - אך עשתה את כל הטעויות האפשריות
יצאנו לבדוק מה באמת קורה בעיר רחובות. מה מגלים סקרי המחירים, אילו רשתות בולטות במבצעים והנחות, מי מציגה חוויית קנייה חדשנית, ומהם ההבדלים בין שכונות העיר בהיבטי צרכנות
בחסות גל חום קיצוני ששובר שיאים, הצרכנים בישראל משלמים ביוקר על קירור רגעי: שלגון בתחנת דלק עשוי לעלות פי שלושה מאותו מוצר בסופר, קילו גלידה בגלידריה עולה יותר מקילו מבשר, ובקבוק מים קטן מוצע במחיר מופרך. כשהשמש קופחת והצמא גובר, שיקול הדעת מתפוגג
סל הקניות בעיר הדרומית נמוך בעד 6% מהמרכז, בעוד שהפער בין הרשתות בעיר עצמה מגיע כמעט ל-10%; מאחורי המספרים מסתתר סיפור כלכלי-חברתי, שמראה כיצד הצרכנים בפריפריה קונים בצורה חכמה יותר, עם סלי קנייה גדולים יותר, חיסכון שנתי משמעותי וצריכה ביתית גבוהה
עגבנייה בשקל ותשעים? דגני בוקר ב-7.90? מאחורי מבצעי הענק מסתתרת אסטרטגיה חכמה שמובילה אתכם להוציא מאות שקלים יותר ממה שתכננתם - והפערים בין הרשתות מגיעים כמעט ל-30%
זקי שלום, ממייסדי רשת "חצי חינם" ואחד מאושיות ענף הקמעונאות בישראל, הלך לעולמו והותיר אחריו מורשת יוצאת דופן. בניגוד למגמות בשוק, הוא בחר להתרחק מאולפנים ולהישאר בשטח, ושינה הלכה למעשה את חוויית הקנייה הישראלית
מחירי הסוכר ירדו, אך שוק המתוקים רק מתייקר, והתופעה חוזרת על עצמה כמעט בכל תחום צרכני: כשחומרי הגלם ושער הדולר עולים - המחירים מזנקים, אבל כשהם יורדים, אין בשורה לצרכן הישראלי בדמות הוזלת מחירים