מגש ב-25 שקל: הפיצה הזולה שהביסה את מותגי הענק
רשתות פיצה לואו-קוסט מערערות את שליטת המותגים היקרים, משנות את הרגלי הצריכה בישראל - והופכות את הפיצה מארוחת פרימיום לפתרון יומיומי נגיש בעידן יוקר המחיה

כתב המתמחה בסיקור תחומי הצרכנות, הכלכלה והקמעונאות. עוסק בניתוח מגמות שוק, ביצוע מחקרי שוק וסקרים בתחום ההתנהגות הצרכנית, תוך התמקדות ביוקר המחיה ובהשלכותיו על הצרכן. מרצה בתחומי התנהגות צרכנים ואסטרטגיה שיווקית, מכהן כמנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות
רשתות פיצה לואו-קוסט מערערות את שליטת המותגים היקרים, משנות את הרגלי הצריכה בישראל - והופכות את הפיצה מארוחת פרימיום לפתרון יומיומי נגיש בעידן יוקר המחיה
בניגוד לראש השנה העברי המאופיין בצריכת יין כחלק מטקס מסורתי, הסילבסטר מייצר צריכת אלכוהול חווייתית ומוחצנת, שהפכה את הטקילה והוויסקי לכרטיס ביקור חברתי יוקרתי. אבל כמה עולה הראוותנות הזו? סקירת שוק מיוחדת חושפת למה המחירים בישראל איבדו שליטה
מחירי המאפים הוכפלו בעשור האחרון בלי קשר לעלויות הייצור. בעוד הציבור מתלונן על יוקר המחיה, הוא ממשיך לקנות מאפים "על הדרך" ב-60-80 שקלים לקילוגרם, והופך את השוק הזה לאחת הקטגוריות הרווחיות ביותר בענף המזון
בזמן שמחירי הבקר צפויים לעלות בגלל מצוקת כשרות ומחסור חמור בשוחטים, הצרכן הישראלי מגביר את הבישול הביתי ועובר לעוף ולדגים, אך מגלה כי דווקא בחורף הפערים בין הרשתות גדלים. למה יש הבדל של עשרות אחוזים במחירי אותם מוצרים, ובאיזה רשת תמצאו את המחיר הכי טוב?
שוק הפירות והירקות בישראל, שלכאורה נראה פתוח ועממי, ריכוזי מאוד: כוח גדול נמצא בידיים של מספר משווקים מרכזיים שמכתיבים מחירים, זמינות ותנאי שוק, בעוד הצרכן והחקלאי נחשפים בעיקר לתוצאה הסופית על המדף
מאחורי השלטים הצעקניים והשעונים שסופרים לאחור מסתתרים כמה מוצרים בודדים ששוברים את השוק באמת, בעוד שהמבצעים ברקע הם בעיקר תחבולה שיווקית. בדקנו איפה נמצאות ההנחות האמיתיות, מי משתמש בג'וקר כדי למשוך אתכם פנימה, ואיך לא ליפול על "מבצע" שהיה זול יותר לפני
כבד אווז הפך בישראל למוצר נדיר ויוקרתי. מחירו זינק לרמות שלא נראו כמוהן בעולמות הבשר בישראל, והשוק הפך ריכוזי עד כדי כך שלמעשה גורם אחד קובע את רף המחירים
שר האוצר מקדם רפורמה להעלאת תקרת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, מהלך שמוזיל רכישות מחו"ל אך מכפיל את הבור התקציבי ל־2.25 מיליארד שקל. למרות ההטבה מיידית, המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים, להחליש תחרות ולהוביל בעתיד לעליות מחירים
הרפורמה בחלב על הפרק, ובמועצת החלב מזהירים כי ללא טיפול במע"מ, בעלויות הכשרות ובתמיכות לרפתנים, הציבור עלול לגלות שהמחירים נשארים גבוהים בזמן שמאות רפתות נסגרות והתלות ביבוא מתגברת; האם זו תהיה עוד רפורמה כושלת? במועצת החלב חוששים מהיום שאחרי
ישראל על סף מהפכה בענף החלב: רפורמה ממשלתית, הקלות ביבוא, והרשת שחותכת ב-60% את המחיר של גבינה צהובה. המבצע בתוקף עד סוף השבוע או גמר המלאי
בדיקה מקיפה של מחירי מוצרים ללא גלוטן בישראל מצביעה על פערי ענק של עד מאות אחוזים מול מוצרים רגילים ובין הרשתות עצמן. עבור עשרות אלפי חולי צליאק, זהו נטל כלכלי כבד ללא סבסוד או הגנה ממשלתית
שטראוס הבטיחה שמשבר הסלמונלה בשוקולד לא יתגלגל לכיס הלקוחות, אבל בדיקה מגלה שבשנים שאחרי המשבר מחירי השוקולד, הקפה ומוצרי החלב של החברה זינקו בשיעור חריג, בזמן שמחירי הסוכר, ההובלה הימית והדולר ירדו. התוצאה: פערים בלתי נתפסים בין ישראל לאירופה
שוק החלב בישראל ריכוזי כש-3 חברות שולטות ב-80% מהשוק. התוצאה - מוצרי חלב וביצים בישראל יקרים בכ-64% מעל הממוצע העולמי, ורפורמת החלב מנסה לפרק את הבעיה הזו. על הדרך בדקנו: זו הרשת עם סל מוצרי החלב הזול ביותר במדינה
נובמבר 2025 חשף את הפערים הגדולים במחירי סל הצריכה בישראל, כאשר השוואת מחירים בין הרשתות העלתה פערים של עד 270 שקלים על אותם 92 מוצרים
הורדת המחיר הדרמטית של קרפור לסופגנייה אחת בתשעים אגורות מעבירה את תחרות המחירים בין רשתות השיווק לשלב שבו כמעט אין מרווח רווח, ומחדדת את הפער בין עלות חומרי הגלם שהוזלו בעולם לבין המחירים שנותרו גבוהים בישראל. אילו עוד מוצרים יגיעו לקרב מחירים?
כמעט שנה עברה מאז שנכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אלא שישראל נותרה אחת המדינות היקרות בעולם, ופערי המחירים לעומת אירופה חוצים את רף ה־100% כמעט בכל קטגוריה
מהמדף הבסיסי בסופר ועד לקונדיטוריות שמגישות סופגניות בוטיק: חג החנוכה חושף פערי מחירים קיצוניים על אותו מוצר בדיוק - אבל עם עטיפה שונה
הקבב, מאכל עתיק שהחל באוהלי הרועים של מרכז אסיה, הפך לסמל קולינרי עולמי ולנושא לגאווה ולאיבה בין עמים. בישראל הוא משקף את פערי המחירים והתרבות: משיפוד ב-11 שקלים ועד חוויית יוקרה ב-50
דווקא בין חגי תשרי לעונת המבצעים, כשאין הנחות או חגים, נרשמה התייקרות ממוצעת של כ-11.4% במוצרי הצריכה הנפוצים בישראל - טחינה, ממרחים, שמפו ומיונז בראש רשימת העליות, לצד ירידות נקודתיות ברשתות אחרות
הציבור החרדי עבר בעשור האחרון שינוי צרכני עמוק - ממיקוד בחיסכון ובמחירים נמוכים למודעות לאיכות, חוויית קנייה ומותגים בינלאומיים. סקר חדש מצא פער של 21% בין הרשתות החרדיות, כאשר המקום הראשון אולי יפתיע אתכם
שוק העוף הישראלי מציג בכל שנה את אותה תמונה: הנחות אגרסיביות לקראת החגים, ואחריהן עליות מחירים חדות. הנתונים חושפים פערים של עשרות אחוזים בין הרשתות, ושוק שבו הצרכנים מאמינים שיש תחרות - אך בפועל לכודים במעגל אינסופי של מבצעים והתייקרויות
בעשורים האחרונים הפכו העגבניות המרוסקות ממוצר בסיסי וזול למוצר ממותג ויקר. למה זה קורה? מסתבר שלנו יש חלק גדול בזה
יוקר המחיה בישראל אינו תוצאה בלתי נמנעת אלא נובע משוק פרוץ, רגולציה חלשה ואדישות ציבורית, כשהצרכנים ממשיכים לשלם מחירים גבוהים אף כשהעלות בעולם יורדת. עכשיו מדובר במחירי הביצים שהתעדכנו אוטומטית, והממשלה לא עושה כלום בשביל למנוע את זה
רשתות הענק הופכות בשנים האחרונות לחנויות כלבו שמציעות לא רק מזון, אלא גם מוצרי חשמל, אופנה וצעצועים - הכל תחת קורת גג אחת. והמחירים? הרבה פעמים תחרותיים
הנתונים מחגי תשרי חושפים כי למרות שהישראלים ניסו לחסוך, סל הקנייה דווקא התייקר ביותר מ־8%, וכל רשתות המזון העלו מחירים
סל הקניות הישראלי התייקר בכמעט 10% בשנתיים, אבל מאחורי המספרים מסתתרים תהליכים פסיכולוגיים: הצרכן התרגל לשלם, היצרנים למדו שלא חייבים להוזיל, ורק הירקות והדגים מוכיחים שתחרות אמיתית עדיין עובדת
זה לא שבר בקו ייצור ולא תקלה לוגיסטית, אלא מהלך מתוכנן היטב. כך משתמשות המחלבות במוצרי הפיקוח כדי לעורר תחושת מחסור, לייצר לחץ ציבורי ולהכשיר את הקרקע לעליית מחירים. זו לא טעות, אלא דפוס קבוע של שליטה כלכלית באמצעות תודעת מחסור
בעוד הישראלים מתכוננים לעל האש המסורתי של חג הסוכות, רשתות השיווק יוצאות לקרב מחירים אגרסיבי במיוחד - מבשר ועד בירה, מפחם ועד כלים חד-פעמיים. הנתונים מגלים פערים של עשרות אחוזים
הישראלים קונים פחות מוצרים אך בוחרים אותם בקפידה, מוכנים לשלם יותר על איכות ומתכננים קניות בעזרת טכנולוגיה והשוואות מחירים - ונוטשים את הסופרמרקטים לטובת השווקים. המגמה משנה את פני הקמעונאות בכך שהיא מאלצת את הרשתות הגדולות להתחרות על הלקוחות
חגי תשרי 2025 מתקיימים על רקע יוקר מחיה מתמשך, כשהצרכנים הישראלים לומדים לקנות פחות אך מחושב יותר, בעוד רשתות המזון נאבקות להציג הוזלות ומבצעים ממוקדים מבלי להוריד בפועל את המחירים. עם סיום החגים, קיים חשש מתיקון חד כלפי מעלה שיתבטא בגל עליות מחירים חדש